שנות חייו: ה'תפ"ז-ה'תקנ"ב, 1727-1792.
מחכמי פולין-אשכנז.
ספרו "פרי מגדים" הוא ביאור למפרשי השו"ע, הט"ז (טורי זהב), הש"ך (שפתי כהן) והמגן אברהם. את ביאורו לט"ז קרא "משבצות זהב", ואת ביאורו לש"ך קרא "שפתי דעת", ועל המגן אברהם קרא "אשל אברהם".
כן חיבר את "פורת יוסף" - חידושים ליבמות וכתובות, "ראש יוסף" על ברכות שבת ועוד, "שושנת העמקים" ו"גינת ורדים" - 70 כללים בסוגיות הש"ס, "תיבת גומא" על התורה, הלכה ואגדה, "מתן שכרן של מצוות" - חקירות בענייני שכר ועונש.
(מתוך: סדר הדורות הקצר, הרב שלמה בניזרי)