מחכמי יבנה בדור השלישי לתנאים, וחברם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל. מסופר במשנה, שרבי אלעזר בן עזריה נסע לרומי, יחד עם רבן גמליאל רבי יהושע ורבי עקיבא (שמות רבה ל, ט. עירובין פ"ד: א-ב. מעשר שני פ"ה מ"ט).
רבי אלעזר בן עזריה היה כהן ועשיר מופלג, ונאמר עליו: "תריסר אלפי עגלי הוה מעשר רבי אלעזר בן עזריה מעדריה כל שתא ושתא" (שבת דף נד ע"ב). רבי דוסא בן הרכינס העיד עליו: "שהוא דור עשירי לעזרא ועיניו דומות לשל עזרא" (ירושלמי, יבמות דף ו ע"ב). "רבי יהודה הנשיא מונה שבחן של חכמים... לרבי אלעזר בן עזריה קרא לו קופה של רוכלים. ולמה היה רבי אלעזר דומה, לרוכל שנטל קופתו ונכנס למדינה ובאו בני המדינה ואמרו לו שמן טוב יש עמך, פולייטין יש עמך, אפרסמון יש עמך, ומוצאין הכל עמו. כך היה רבי אלעזר בן עזריה בזמן שתלמידי חכמים נכנסו אצלו, שאלו במקרא אומר לו, במשנה אומר לו, במדרש אומר לו, בהלכות אומר לו, באגדות אומר לו, כיון שיצא מלפניו הוא מלא טוב וברכה" (אבות דרבי נתן פרק יח, א).
אחר הרחקת רבן גמליאל מהנשיאות על שפגע בכבודו של רבי יהושע, התמנה רבי אלעזר בן עזריה כנשיא הסנהדרין ביבנה, והוא בן שמונה עשרה שנים בלבד. על יום מינויו לנשיא אומרת הגמרא (ירושלמי, ברכות דף כח ע"א): "אותו היום סלקוהו לשומר הפתח וניתנה להם רשות לתלמידים ליכנס, שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש, ההוא יומא נתוספו כמה ספסלי... תנא: עדויות בו ביום נשנית. ולא היתה הלכה שהיתה תלויה בבית המדרש שלא פירשוה". משהוחזר רבן גמליאל לנשיאות, המשיך רבי אלעזר בן עזריה לדרוש אחת לשלוש שבתות; ובירושלמי מובא שהתמנה לאב בית הדין.
רבי אלעזר בן עזריה הרבה לדרוש בדברי אגדה, לדוגמא: "את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו" (מסכת יומא פרק ח משנה ט). "משמת רבי אלעזר בן עזריה בטלה עטרת חכמים, שעטרת חכמים עושרם" (תוספתא סוטה פרק טו).
(כתב: הרב אוריאל לוי)
