"רבי אלעזר סתמא דמשנה וברייתא, הוא רבי אלעזר בן שמוע" (רש"י למסכת יבמות דף עב ע"ב). תנא בדור הרביעי, תלמיד מובהק של רבי עקיבא (יבמות דף סב ע"ב), ורבם של רבי יהודה הנשיא ושל בנו רבי שמעון ברבי אלעזר. רבי אלעזר בן שמוע היה בין חמשת התנאים תלמידי רבי עקיבא, שרבי יהודה בן בבא מסר נפשו וסמכם בין אושא לשפרעם (סנהדרין דף יד ע"א).
נאמר בתלמוד (עירובין דף נג ע"א): "אמר רבי: כשהיינו לומדין תורה אצל רבי אלעזר בן שמוע, היינו יושבין ששה ששה באמה (נדחקים יחד כדי לשמוע). אמר רבי יוחנן: ליבן של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים כפתחו של היכל, ואנו כמלא נקב מחט סדקית. ראשונים רבי עקיבא, אחרונים רבי אלעזר בן שמוע".
רבי אלעזר בן שמוע היה כהן, וזכה לאריכות ימים (סוטה דף לט ע"א), אבל נהרג על ידי הרומאים והיה אחד מעשרת הרוגי מלכות, כמסופר במדרש (מדרש אלה אזכרה באוצר המדרשים, עמ' תלט): "אחריו הוציאו את רבי אלעזר בן שמוע. אמרו עליו שאותו היום היה בן מאה וחמש שנים, והיה עניו ושפל רוח, וישב בתענית שמונים שנה, ואותו היום שנהרג יום כפורים היה... ציוה הקיסר להרגו, ויצאה בת קול ואומרת אשריך רבי אלעזר בן שמוע שהיית טהור ויצאה נשמתך בטהרה".
(כתב: הרב אוריאל לוי)