|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
קביל ארעא ואהדר ליה משוניתא, קדחו ביה זרדתא – עוזרר קוצני"רב ביבי בר אביי קביל ארעא ואהדר ליה משוניתא, קדחו ביה זרדתא. כי קא מיסתלק אמר להו: הבו לי שבחאי. אמר רב פפאי: משום דאתיתו ממולאי אמריתו מילי מולייתא? אפילו רב פפא לא אמר אלא דאית ליה פסידא, הכא מאי פסידא אית לך" (בבא מציעא, קט ע"א).פירוש: פירוש: מסופר: רַב בֵּיבָי בַּר אַבַּיֵי קַבֵּיל אַרְעָא וְאַהֲדַר לֵיהּ מְשׁוּנִיתָא, קָדְחוּ בֵּיהּ זְרַדָתָא [קיבל קרקע והקיפה מסביב בגדר אדמה, ובינתיים צמחו בה עצים]. כִּי קָא מִיסְתַּלֵּק [כאשר הסתלק] מן השדה אָמַר לְהוּ [להם]: הֲבוּ [תנו] לִי שְׁבָחַאי [את שבחי] עבור העצים שגדלו. אָמַר רַב פַּפִּי: מִשּׁוּם דְּאָתִיתוּ מִמּוּלָאֵי [שבאתם מאנשים קצוצים] אָמְרִיתוּ מִילֵּי מוּלְיָיתָא [אומרים אתם דברים קצוצים]?! כי משפחת אביי התייחסה לבית עלי שהיו מתים בקיצור ימים. והסביר לו: אֲפִילּוּ רַב פַּפָּא לֹא אָמַר שמגיע לו עבור שבח הדקלים אֶלָּא דְּאִית לֵיהּ פְּסֵידָא [כשיש לו הפסד], שהרי צמחו הדקלים בתוך השדה ומיעטו ממנו, ואולם הָכָא מַאי פְּסֵידָא אִית [כאן מה הפסד יש] לְךָ, שהרי גדלו העצים במקום שאין זורעים בו, וכיון שלא הפסדת דבר אין ראוי לך לקבל (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: עוזרר קוצני שם באנגלית: Spiny Hawthorn שם מדעי: Crataegus azarolus var. aronia
השימוש בפירות שונים לסחיטה – "סוחטין בפגעין ובפרישין ובעוזרדין" (שבת, קמד ע"ב).
בנסיון לזהות את ה"זרדתא" נוכל לקבל מעט רמזים מספרות חז"ל. מסוגייתנו ניתן להסיק שהזרדתא הם עצי בר שהרי מסופר שהם גדלו מאליהם. המפרשים הבינו, כנראה בהשפעתה של המשנה בדמאי המונה את ה"עוזרדין" כ"קלין שבדמאי", ש"זרדתא" הוא עץ בר כדוגמת עוזרר המניב פירות בעלי ערך כלכלי נמוך. רוב המפרשים נוקטים בגישה זו בהסבריהם לאיזכורים השונים של ה"זרדתא" ועליה ארחיב בהמשך. ראיה נוספת לערך הנמוך של פירות הזרדתא אנו מוצאים בסוגיה בכתובות (עט ע"א): "גמרא. פשיטא, ארעא ובתי ארעא, בתי ודיקלי בתי, דיקלי ואילני דיקלי, אילני וגופני אילני; אבא זרדתא, ופירא דכוורי אמרי לה: פירא, ואמרי לה: קרנא. כללא דמילתא: גזעו מחליף פירא, אין גזעו מחליף קרנא"(1). מפרש רש"י: "זרדתא - אילנות של עוזרדין ולא היו פריין חשוב להן וקוצצין אותן לעצים". רש"י מזהה בין זרדתא ועוזרדין שעליהם נאמר במשנה (דמאי, פ"א מ"א): "הקלין שבדמאי השיתין והרימין והעוזרדין ובנות שוח ובנות שקמה וכו'". אם נלך בדרכו של הר"ש הרי שזרדתא נקרא בלשון המשנה (שביעית, פ"ז מ"ה) "זרדים" ש"לולביהם" נאכלו: "לולבי זרדים והחרובין יש להם שביעית ולדמיהן שביעית יש להן ביעור ולדמיהן ביעור וכו'". מפרש הר"ש: "לולבי זרדים - אילן ששמו כך ושדים מצויים תחתיו". ה"לולבים" הם קצוות הענפים הרכים שנאכלו לאחר "המתקה" (ראו עוד במאמר "רבי אלעזר אומר: אפילו עלין ולולבין במשמע"). כך פירשו גם הרא"ש ורע"ב. זרדתא – צמח סרק
בניגוד לגישה המזהה "זרדתא" עם מין ספציפי יש הסבורים שמדובר במונח כללי. הרמב"ם סבר ש"זרדים" אינם שם של עץ: "שזרדים הם הענפים שכמותם נזמרים מן הכרם, פעמים כובשין אותן הלולבין כשהן ירוקין ונאכלין". ח. י. קאהוט המסתמך על פירוש המובא בשיטה מקובצת (כתובות, עט ע"א) סבר ש"זרדתא" היא מילה פרסית שמשמעותה אילן סרק. הוא מוסיף שעל פי אמונת הפרסים אילנות סרק מאכלסים שדים. השיטה מקובצת גורס "כללא דמלתא גזעו מחליף קרנא אין גזעו מחליף פירא. וה"ג ר"ח ז"ל ופירש אבא זרדתא ערבי נחל זקנים וגזעם מחליף הן, ופירא דכוורי נמי כמי שגזען מחליף הן שפרין ורבין וכו'". על פי דבריו הר"ח מזהה זרדתא עם ערבי נחל אולי כתוצאה מכך שגרס שעצים שגזעם מחליף הם קרן. עצי ערבה מתחדשים במהירות לאחר שנקצצים בניגוד לעוזרר או החוזרר המתחדשים בקצב איטי. גם הר"ן בחידושיו מפרש שאין מדובר בעצי פרי אך גורס כגירסה שלפנינו: "אבא זרדתא. פירוש ערבי נחל וקנים וגזען מחליף וכן נמי פירא דשורי, אמרינן ליה פירא, כלומר ויכול ליקח מהן במעות נכסי מלוג וכו'".
זרדתא - עץ פרי
רמז לכך ש"זרדתא" הוא מין ספציפי ניתן למצוא בגמרא בשבת (לח ע"א): "... מכלל דביצים מצומקות מצטמקות ויפה להן נינהו? אין, דאמר רב חמא בר חנינא: פעם אחת נתארחתי אני ורבי למקום אחד, והביאו לפנינו ביצים מצומקות כעוזרדין, ואכלנו מהן הרבה". ייתכן וניתן ללמוד מתוך ההשוואה לביצים מצומקות שהכוונה לעץ בעל פירות נאכלים. לדעת חלק מהמפרשים ה"זרדתא" או העוזרד הוא עץ בר בסוג עוזרר בעל פרי דמוי תפוח קטן הניתן לאכילה אם כי בעל איכות ירודה. בארץ ניתן למצוא כמה מינים של הסוג עוזרר ובעיקר העוזרר הקוצני (C. azarolus var. aronia) או על פי שיטת מיון אחרת (Crataegus aronia) (תמונה 3) והעוזרר האדום (C. azarolus var. azarolus) (תמונה 4). לענ"ד כוונת המקורות בעיקר לתת המין (או המין) עוזרר קוצני, הנפוץ מאד בחורשים בארץ, שפירותיו צהובים בעת הבשלתם. לאחד ממופעיו (pontica) פירות גדולים יותר בקוטר 1.2-1.5 ס"מ בצבע לבנבן והוא נמכר בשווקים על ידי הערבים. במאמר "השיתין, והרימין, והעוזרדין" הרחבתי בסקירת השיטות השונות בזיהוי העזרד ובשורות הבאות אתרכז בפירושים שנאמרו בהקשר לשם הארמי "זרדתא".
(1) פירוש: גמרא שנינו במשנה שכאשר נפלו לאשה כספים, קונים בהם נכסים הנותנים פירות. ורוצים לברר מה עושים כאשר אין הבעל והאשה מסכימים אלו נכסים יקנו בהם. ועל כך אמרו: פְּשִׁיטָא [פשוט לנו] אם אחד מהם אומר לקנות אַרְעָא [קרקע] וְהשני אומר בָּתֵּי [בתים] קונים אַרְעָא [קרקע], שקיימת תמיד. בָּתֵּי וְדִיקְלֵי [בתים או דקלים] קונים בָּתֵּי [בתים]. דִּיקְלֵי וְאִילָנֵי [דקלים או שאר אילנות] קונים דִּיקְלֵי [דקלים]. אִילָנֵי וְגוּפְנֵי [אילנות או גפנים] קונים אִילָנֵי [אילנות]. וכללו של דבר: קונים דבר שהוא מתקיים יותר, ולא דבר שכָּלֶה עם הזמן. נפלו לאשה בירושה אַבָּא [יער] של עצי סרק, זְרַדְתָּא [עץ עוזרד], שאין פירותיו חשובים, או פֵּירָא דְּכַוְורֵי [בריכת דגים], נחלקו מה דינם, אָמְרִי לָהּ פֵּירָא [יש אומרים שכל אלה נחשבים כפירות] וְאָמְרִי לָהּ קַרְנָא [ויש אומרים שהם נחשבים כקרן], משום שאינם מתחדשים, ולבסוף הכל כלה. כְּלָלָא דְּמִילְּתָא [כללו של דבר]: כל דבר שכאשר כורתים אותו ונוטלים אותו גִּזְעוֹ מַחֲלִיף וצומח מחדש הרי הוא נחשב פֵּירָא [פרי] ודבר שאֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף נחשב כקַרְנָא [קרן].
רשימת מקורות:
ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 55-56, 105-109). לעיון נוסף:
בצמח השדה: "עוזרר אדום", "עוזרר קוצני".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|
