מעשה ותוצאתו, האם מתייחסים לשעת המעשה או לשעת תוצאתו.
לדוגמא: אדם שזרק כלי מראש הגג, באופן שהיה וודאי נשבר, ובא אחר והקדים לשוברו במקל לפני שהספיק להשבר, האם "בתר מעיקרא אזלינן", כלומר האם החיוב חל מרגע זריקת הכלי, שאנו רואים את הכלי מאותה שעה כשבור, וממילא שהזורק חייב והשובר פטור, שכן השובר לא שבר אלא כלי שבור, או שמא "בתר בסוף אזלינן" כלומר שאין החיוב חל אלא בשעת השבירה, והרי הכלי לא נשבר על ידי הזורק, וממילא שהזורק פטור*.
----------
* ומכל מקום גם השובר פטור, שכיון שנזרק הכלי מראש הגג שוב אין לו דמים.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)