בשר כשר שהושאר זמן מה מבלי שראוהו. היו מחכמי התלמוד שאסרו אכילת בשר שנתעלם מן העין, אם לא היה סימן או טביעת עין שאכן זה הוא הבשר שהושאר. סיבת האיסור היא, לפי שחוששים שמא עורבים, שרצים או חיות החליפוהו בבשר נבלה. גם להלכה נחלקו הפוסקים יש מהם שאסרו בשר שנתעלם מן העין ויש שהתירו.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)