חז"ל גזרו שלא לאכול מאכלים שנתבשלו על ידי גויים (אפילו אם המאכלים כשרים או שנתבשלו בכלי כשר), כדי שיהודי לא יתרגל להכנס לאכול בביתם - דבר העלול להביא לחיתון עמם, או שהם יכשילו אותו במאכל האסור באכילה.
הגזירה היתה רק על: א. מאכלים חשובים העולים על שולחן מלכים, כדי לאוכלם עם הפת. ב. דבר שאינו נאכל כמו שהוא חי אלא יש צורך לבשלו.
(כתב: הרב שמואל כ"ץ)