שטר שאדם נותן לעבדו הכנעני או לשפחתו הכנענית כשהוא מוציאם לחירות, המפקיע את כל הזכויות והקניינים שיש לו בהם.
אחת הדרכים בהן עבד כנעני או שפחה כנענית יוצאים לחירות היא בגט שחרור.
עיקר נוסחו של גט שחרור הניתן לעבד כנעני הוא: "הרי אתה בן חורין, הרי אתה לעצמך"; ולשפחה - "הרי את בת חורין, הרי את לעצמך". יש אומרים, כי צריך לכתוב את שתי הלשונות: "הרי אתה בן חורין, הרי אתה לעצמך", וכיוצא בזה בשפחה; ויש אומרים, כי די באחת מן הלשונות הללו.
האדון מוסר את גט השחרור לעבד או לשפחה בפני שני עדים. ישנן דעות הסוברות, כי אם חתומים עדים על גט השחרור, יכול האדון לתת את הגט גם שלא בפני עדים; ויש סוברים, כי גם אם חתמו עדים על הגט, צריך שיהיו עדים גם בשעת מסירת הגט.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)