דבר שאין לו בעלים. הפקר ישנו בשלושה אופנים: א. הפקר מטבעו, שמעולם לא היו לו בעלים, כגון חיות ועופות וכל הנמצא במדבריות ובימים, עצי היער ופירותיהם וכדומה; ב. דבר שהיו לו בעלים, אך הם הפקירוהו מדעתם ומרצונם; ג. דבר שהיו לו בעלים, אלא שהופקר ממילא, שלא מדעת הבעלים, כגון: נכסיו של גר שמת בלי יורשים, וכן נכסיו של עבד כנעני משוחרר שמת בלי יורשים.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)