בימים בהם יש יותר מארבעה עולים, מוסיפים עולה נוסף לקריאת התורה, וההעולה לאחר הקריאה בתורה קורא הפטרה. בתשעה באב, ויום כיפור במנחה, למרות שיש רק שלושה עולים, לאחר קריאת התורה, קוראים הפטרה.

הפטרה נתקנה, בימים שגזרה המלכות לא לקרוא בתורה שבכתב (חמשת חומשי תורה) וחכמים תיקנו לקרוא בנביא בעניין שמזכיר את פרשת השבוע, או המועד, ולאחר שבטלה הגזירה, הנהיגו חכמים להמשיך לקרוא הפטרה, לאחר קריאת התורה.

אפשר לקרוא את ההפטרה מתוך החומש, ונוהגים שהקורא את ההפטרה לציבור, יקרא מתוך תנ"ך שלם, ויש קהילות שקוראים מתוך ספר שמרכז את כל ההפטרות, בקהילות אשכנז קורא מתוך ספר שנכתב ע"ג קלף (כל נביא כתוב בספר נפרד).

ומברך הקורא בציבור (החזן/המפטיר) לפני הקריאה ולאחריה.

ביוה"כ במנחה קוראים הפטרה את ספר יונה, שם מסופר על "יונה הנביא" שניסה לברוח מנבואה שקיבל, כי הבין בדעתו, שנבואה זו לא תטיב לעם ישראל, וחזר בתשובה, והלך לעיר נִינְוֵה למסור את נבואתו, להחזיר בתשובה את העם שבנִינְוֵה.

(כתב: בנימין מאיר כהן)