1. אדם שחלה במחלה אנושה שאינה ניתנת להרפא, או אדם שנפצע פצעי מוות, שסופו למות מחמתם.
ההורג את הטרפה - פטור ממיתת בית דין ומגלות, לפי ש"גברא קטילא קטל", כלומר: אדם הרוג הרג. ומכל מקום, לדעת רבים, ההורג חייב בדיני שמים ועובר על הלאו של "לא תרצח". לדעת ה"מנחת חינוך", הטרפה חשוב כמת ואין הריגתו בכלל רציחה, וההורגו אינו חייב אפילו בדיני שמים.
2. בהמה, חיה או עוף שחלו במחלות או שנחבלו בחבלות, שסופם למות מחמתם.
הטרפה אסורה באכילה, שנאמר (שמות כב, ל): "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו". ברם, מותרת היא בהנאה, שנאמר (שם): "לכלב תשליכון אותו".
טרפה שנשחטה לפני מיתתה, למרות שאסורה משום טרפה, הועילה שחיטתה שלא יחול עליה איסור נבלה.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)