בית כלא צר ונמוך, הנקרא כן על שם תקרתו שהיתה מקומרת.
מי שהרג את הנפש, ולא היתה עדות מספקת לחייבו מיתה (כגון שראוהו שני העדים, אחד מחלון זה ואחד מחלון זה, ולא ראו זה את זה), או שלא היתה בו התראה מספקת, וכן מי שספג מלקות על שעבר עבירה שחייבים עליה כרת, וחזר עליה ולקה שנית, אם עבר את אותה עבירה פעם שלישית, בית דין מכניסים אותו לבית כלא צר ונמוך, שאין בו אלא כשיעור קומת אדם, ומאכילים אותו לחם צר ומים לחץ, עד שיתכווצו בני מעיו, ואחר כך מאכילים אותו שעורים, כדי שיתנפחו קרביו, עד שכרסו תתפקע.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)