שחיטת קרבן פסח לשם אנשים שלא נימנו עליו.
נאמר בתורה (שמות יב, ד): "ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו במכסת נפשות, איש לפי אכלו תכוסו על השה", ומכאן שצריך להימנות על קרבן הפסח קודם שחיטתו; ואם שחט את קרבן הפסח שלא לשם החבורה שנימנתה עליו אלא לשם חבורה אחרת, הקרבן פסול.
השוחט את הפסח לשם אנשים שנימנו עליו ולשם אנשים שלא נימנו עליו, הקרבן כשר.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)