גווית בעל חיים שמת, וכן בעל חיים טהור שאירע פסול בשחיטתו.
הנבלה היא אב מאבות הטומאה. כזית מבשר הנבלה, מטמא במגע ובמשא. הנבלה אסורה באכילה ומותרת בהנאה.
טרפה שנשחטה לפני מיתתה, למרות שאסורה משום טרפה, הועילה שחיטתה שלא יחול עליה איסור נבלה.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)