מי שקיבל על עצמו א. לעשר את הפירות שהוא קונה מעמי הארץ לצורך אכילתו (ואין צריך לומר שקיבל על עצמו לעשר את פירות שדותיו שהוא אוכל); ב. לעשר את פירות שדותיו שהוא מוכר; ג. לעשר את הפירות שהוא קונה על מנת למכור; ד. שלא לאכול ולשתות אצל עמי הארץ החשודים על המעשרות.
אדם שקיבל על עצמו דברים אלו והרגיל עצמו בהם, כשיעידו שני עדים על כך, הרי הוא נאמן לומר על פירותיו כי מעושרים הם.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)