א. קובץ השמועות והדינים שנסדר ונערך על ידי רבי יהודה הנשיא, הנקרא "משנה" (להבדיל מ"ברייתא", "מתניתא" - משנה חיצונית). ה"משנה" מחולקת לששה "סדרים", כל "סדר" - למסכתות, כל מסכת - לפרקים, וכל פרק - למשניות.
ב. על פי רוב מכוונת המילה "מתניתין" למשנה שעליה מושתתת הסוגיה הנידונה, לפיסקה מתוך המשנה שבה עומדים ועליה מוסבים הויכוחים שבין האמוראים. "מני מתניתין, מתניתין מני" - משנתנו כדעת איזה תנא היא. "מתניתין ב..."- פתיחה לתירוץ ("אוקימתא") המגביל את משנתנו למקרה מסויים. "מתניתין דלא כר' פלוני" - המשנה שלנו אינה מתאימה לשיטת חכם מסויים. "מתניתין נמי דייקא" - אף משנתנו מתדייקת כך. לכשתדקדק במשנתנו תראה שהפירוש או הדין שהציע האמורא, אפשר להסיקו מלשון המשנה. "מתניתין ר' פלוני היא" - משנתנו היא כדעת ר' פלוני. זיהוי החכם או השיטה שלפיהם נאמרו דברי המשנה הנידונה.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)