1. סנהדרין גדולה – בית הדין הגדול בתקופת בית המקדש השני, בו היו 71 זקנים – דיינים, שישבו בלשכת הגזית בבית המקדש. הסנהדרין שימשה כהנהגה הרוחנית של העם, ואיחדה בידיה את כל הסמכויות של ההנהגה הדתית - כהוראת ההלכה, קביעת לוח השנה והשיפוט. בראשה עמדו נשיא ואב בית דין.
2. סנהדרין קטנה – בית דין של 23 דיינים שיישב: א. בכל שער עיר שמנתה למעלה מ-120 תושבים. ב. בפתח הר הבית. ג. בפתח עזרת נשים בבית המקדש. בית דין זה דן בעיקר בדיני נפשות המחייבים מיתה.
3. בית דין של שלשה – 3 דיינים, שיש למנותם כבית דין בכל יישוב. בית דין זה דן בעיקר בדיני ממונות ומלקות.
(כתב: הרב שמואל כ"ץ)