סנהדרין גדולה זהו בית הדין הגדול בלשכת הגזית במקדש ובו שבעים ואחד זקנים. נאמר בתורה: "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל... והתיצבו שם עמך... ונשאו אתך במשא העם"^[1]. מכאן למדו חז"ל לדורות שיש להקים בית הדין הגדול הנקרא 'סנהדרין גדולה' ובה שבעים ואחד דיינים, כדוגמת משה ושבעים הזקנים במדבר. סנהדרין זו ישבה בלשכת הגזית בבית המקדש וכך התקיים הפסוק: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"^[2].

מקור השם

שם בית הדין בהלכה 'בית דין הגדול'^[3], לעומת זאת מקור השם 'סנהדרין' הוא ביוונית, ופירושו – מועצת זקני העם^[4]; ודרשו חכמים מילה זו בנוטריקון: 'שונאי הדרת פנים בדין'^[5].

מקום ישיבתם

הסנהדרין יושבים בלשכת הגזית^[6]. לשכה זו היתה בנויה באופן, המאפשר לסנהדרין לשבת בחלק הפתוח לחול שאינו קדוש בקדושת עזרה, שכן הלכה היא, שאין ישיבה בעזרה^[7]. מאידך כך היא המצוה, שהסנהדרין מקומה סמוך למזבח. כך למדו חז"ל מסמיכות הפסוקים בתחילת פרשת משפטים, למצות הקמת המזבח הנזכרת בסוף פרשת יתרו^[8].

סדר הישיבה

בעניין סדר הישיבה בסנהדרין נאמרו שני פירושים למושג "חצי גורן עגולה"^[9], יש מפרשים, שהכוונה היא שהגדול שבחכמה - הוא הנשיא - יושב במרכז, לימינו יושב אב בית הדין, שהוא הגדול שבחכמה מכל שאר השבעים, ושאר הדיינים יושבים משני צידיהם בעיגול לימין ולשמאל^[10]. מאידך יש שפירשו, ששאר הדיינים יושבים מול הנשיא בחצי גורן עגולה, כדי שהנשיא ואב בית הדין יוכלו לראות את כולם^[11]. הלכה היא, שכל הגדול מחבירו, יושב קרוב לנשיא מצד שמאל^[12].

תפקידי הסנהדרין וסמכויותיהם

מבית דין הגדול היתה יוצאת התורה לכל ישראל^[13]. ומבואר בתורה, שרבות מן השאלות וההלכות יש להביאן בפני הסנהדרין, שהיא הסמכות העליונה לביצוען, ככתוב: "כי יפלא ממך דבר למשפט; בין דם לדם, בין דין לדין, ובין נגע לנגע, דברי ריבות בשעריך, וקמת ועלית אל המקום... ובאת אל הכהנים הלויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם... ושמרת לעשות ככל אשר יורוך"^[14]. כך גם מבואר במשנה ובגמרא, שמצוות והלכות רבות נדונו בסנהדרין של שבעים ואחד^[15]: א. העמדת מלך^[16]. ב. מינוי סנהדרין קטנה לכל שבט ושבט ולכל עיר ועיר. ג. לדון שבט שלם שהודח לעבודה זרה. ד. לדון את נביא השקר. ה. לדון כהן גדול בדיני נפשות^[17]. ו. לדון זקן ממרא. ז. לדון עיר הנדחת. ח. השקאת סוטה במים המאררים^[18]. ט. הוספת שטח על העיר והעזרות. י. הוצאת העם למלחמת הרשות. יא. מדידת עגלה ערופה. הדבר נלמד מן הפסוק: "כל הדבר הגדול יביאו אליך"^[19] , כלומר, שאלות קשות כגון אלו יש להביאן בפני משה ובית דינו^[20]. יש מי שכתב, שעיקר עיסוקם של הסנהדרין היה בענייני המקדש, בבדיקת ייחוסי כהונה ובבדיקת מומי הכהנים^[21].

סמכות הסנהדרין בזמן הגלות

כתבו הראשונים: "אין דנין דיני נפשות אלא בפני הבית, והוא שיהיה בית דין הגדול שם בלשכה שבמקדש... מפי השמועה למדו, שבזמן שיש כהן מקריב על גבי המזבח - יש דיני נפשות, והוא - שיהיה בית דין הגדול במקומו"^[22]. משרבו הרוצחים, ארבעים שנה לפני חורבן בית שני, גלתה הסנהדרין ממקומה מלשכת הגזית לחנות, כדי להמנע מלדון בדינים אלו^[23]. דין זה נאמר גם לעניין זקן ממרא שנדון דווקא במקדש, כי "המקום גורם"^[24], אך בכל שאר המצוות וההלכות סנהדרין נוהגת גם בעת החורבן^[25].

גלות הסנהדרין ממקומם

עשר גלויות גלתה הסנהדרין: א. מלשכת הגזית לחנות. ב. מחנות לירושלים. ג. מירושלים ליבנה. ד. מיבנה לאושא. ה. מאושא ליבנה. ו. מיבנה לאושא. ז. מאושא לשפרעם. ח. משפרעם לבית שערים. ט. מבית שערים לציפורי. י. מציפורי לטבריה. ומשם עתידים להיגאל "ונעתקין למקדש"^[26].

מעולם המחשבה

הסנהדרין והמקדש

הקשר בין הסנהדרין למקדש הוא קשר מהותי, שכן כשהוריד משה את הלוחות מהר סיני נקבע מקומם בארון הברית בקדש הקדשים. משם – מבין שני הכרובים - היה משה מקבל את הנבואה בדבר תרי"ג מצוות שניתנו לישראל במדבר, ולימדם את ישראל (ראה ערך משה). הווה אומר, המשכן הוא המשך השראת השכינה בישראל כבמעמד הר סיני. הסנהדרין ובה שבעים ואחד זקנים הם ממשיכי הקבלה והמסורת שניתנו למשה בסיני, ונשיא הסנהדרין הוא ממשיכו של משה. מכאן הצורך להעמיד את הסנהדרין דווקא במקדש, סמוך לארון ולקדש הקדשים, כדי לזכות לרוח הקודש בפסק דינם, כעין מה שזכה משה רבן של נביאי ישראל. משום כך נקרא גם מקום המקדש 'הר המוריה', כי ממנו יוצאת הוראה לישראל^[27]. זה מה שמצינו בנבואת ישעיהו (ב, ב): "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים... והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם"^[28], שכן, בית המקדש הוא המקור להוראת התורה לישראל ולעולם כולו.

מן המדרש

ישיבת הסנהדרין היא בחצי עיגול או בעיגול שלם?

"'שררך אגן הסהר' - 'שררך': מה הטיבור הוא חייו של תינוק, כך כל העם הזה היה בזכותם של סנהדרין, שהיו יושבים ועוסקים בהלכות התורה. 'אגן הסהר' - בן חסדא אמר: קורין לירח סיהרא, זו סנהדרין, שלא היו יושבים ב'טריגונין' [משולש] אלא 'אסטרונגילון' [חצי עיגול] חצי גורן עגולה, כדי שיהיו רואין זה את זה. שאם היו יושבין ב'טריגונין', היושבין בזויות מצטערים לראות אילו את אילו, ואינן יכולין לשאול זה את זה. הוי 'אגן הסהר'. דבר אחר, מהו 'אגן הסהר'? 'אגן' זה הספל! כדכתיב: 'ויקח משה חצי הדם וישם באגנות' (שמות כד, ו): מה הספל הזה 'עגול איסטרונגילון', כך היו יושבים" (פסיקתא רבתי פיסקא י, כי תשא).

הערות שוליים

(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש)