"נשג"א" - ראשי תיבות: נידה, שפחה, גויה, אשת איש; "נשג"ז" - ראשי תיבות: נידה, שפחה, גויה, זונה.
בית דין של חשמונאים גזרו על הבועל נוכרית, אפילו בצינעא, וחייבוהו בארבע מכות מרדות (ראה: "מכת מרדות"). ונחלקו חכמים משום מה גזרו: יש אומרים: משום נשג"א, ויש אומרים: משום נשג"ז*.
----------
* למרות שמן התורה, אין איסור נידה בגויות (דם נכרית כדם בהמה), מכל מקום גזרו חכמים על כך, לפי שמיאוס וחילול לקדושת השם הוא, או כדי שלא יבוא לבעול נידה ישראלית.
כמו כן, גזרו עליה משום שפחה, למרות שהיא אינה שפחה, לפי שכנסת ישראל נקראת גבירה והיא כשפחה ביחס אליה, או שמא יבוא לישא שפחה ויעבור על "לא יהיה קדש".
כמו כן, גזרו עליה משום גויה, למרות שמן התורה אין איסור לבוא על גויה אלא להתחתן עמה, לפי שחוששים שמא יתחתן עמה ויעבור על "לא תתחתן בם". ואף לדעת הסוברים שאין איסור חיתון מן התורה אלא בשבע אומות בלבד וכשהן התגיירו, מכל מקום גזרו חכמים על כולן הואיל והן מסירות את לבו, והן, מדרבנן, בכלל "כי יסיר את בנך מאחרי".
כמו כן, גזרו, לדעת רב דימי, משום אשת איש, למרות שאין אישות לגויים, כדי שלא יבוא לבעול אשת איש ישראלית. אבל משום זונה לא גזרו, לדעת רב דימי, לפי שאין הגויים מפקירים את נשותיהם לזנות.
לדעת רבין, גזרו חכמים משום זונה, אם הוא כהן, שכן מן התורה אין הגויה אסורה לכהן משום זונה אלא אם כן ידוע שנבעלה, וחכמים גזרו אף בסתם גויה, שלא ידוע שנבעלה, שמא יבוא לבעול זונה ישראלית. אבל משום אשת איש לא גזרו, לדעת רבין, לפי שאין אישות לגויים, שסתם גויה מופקרת ואינה מיוחדת לבעלה, ואינה דומה לאשת איש, ולכן לא גזרו משום אשת איש ישראלית.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)