הגמרא בדף ט: מזכירה מחלוקת האם נראה מבחוץ ושווה מבפנים נידון משום לחי או לא. הסבר: נדמיין שאנו עומדים בתוך סימטה הסגורה משלושה צדדים, כעת נמקם קרש בסוף הקיר הסמוך לפתח, בצורה כזו שהקרש לא יבלוט לתוך הסימטה אלא ימשיך את הכותל כלפי חוץ. מי שעומד בתוך הסימטה נראה לו שהקרש הוא המשך של הכותל, אך מי שעומד מבחוץ רואה שהקרש צר יותר מעובי הכותל. 
להלכה נפסק בלחי של מבוי! שנראה מבחוץ ושוה מבפנים נחשב כלחי. 
היכן זה פוגש אותנו?
כיום אנו לא מתירים את המבוי בלחי / קורה אלא רק במחיצות או צורת הפתח. נחלקו הפוסקים האם גם בצורת הפתח ניתן למקם את העמוד בצורה כזו שהוא לא יהיה ניכר ממבט מבפנים. שיטת המשנ"ב ברורה שגם בצורת הפתח מספיק שהעמוד ניכר מבחוץ. החזון איש חולק וסובר שדין צורת הפתח שונה מלחי של מבוי, ורק במידה והעמוד ניכר מבפנים, צורת הפתח כשירה. ולכן ההמלצה למי שרוצה לבנות עירוב שיהיה כשר לכו"ע, תמיד תבדקו את העירוב מתוך הרשות, ולא מבחוץ, ותדאגו שיהיה אפשר לראות את כל מבנה צורת הפתח, ממבט מבפנים.
(כתב: הרב אברהם רינת)