שניים. "תרי תנאי היא" - ביטוי תלמודי שמשמעו: שני חלקי המשנה - הסותרים זה את זה - הם משל שני תנאים שונים. "תרי תנאי ואליבא דר' פלוני" - ביטוי תלמודי המשמש תשובה על סתירה בין דברי חכם ממקום אחד לדבריו במקום אחר, ומשמעו: שני תנאים מסרו מסורות מנוגדות בשם אותו חכם עצמו, שני תנאים נחלקו מה היתה דעתו של חכם פלוני בעניין זה וכל אחד מסר כפי ששמע. "תרי קראי למה לי" - שני פסוקים למה לי, מדוע צריכים שני פסוקים במקרא ללמוד מהם הלכה אחת, והלא די בפסוק אחד כדי ללמוד את ההלכה*.
----------
* לדוגמא: בדיני השבת משכון לבעליו העני, נאמר בתורה: "אם חבול תחבול שלמת רעך, עד בוא השמש תשיבנו לו" (שמות כב, כה), ונאמר: "השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש" (דברים כד, יג). התלמוד לומד מכל אחד מן הפסוקים בנפרד, שיש חובה להשיב את המשכון גם במשכון שמושכן ברשות בית הדין, וגם במשכון שמושכן שלא ברשות בית הדין. נשאלת השאלה: "תרי קראי למה לי?"- מדוע יש צורך בשני פסוקים במקרא כדי ללמוד את אותה הלכה? התלמוד משיב על כך: פסוק אחד מדבר בכסות יום, ופסוק אחד מדבר בכסות לילה, וממילא אין כאן כפילות וייתור דברים.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)