מושג בטומאת המת, הבא מכח טומאת האוהל ומרחיב אותה:
כאשר המת נמצא בתוך חלל מקורה המוגדר כ'אוהל' לעניין טומאה, כל מה שנמצא אתו בחלל נטמא. נוסף על כך, מתוך העקרון כי 'דרך הטומאה לצאת', נטמא גם חלל הפתח של האוהל, ממנו אמור המת לצאת.
טומאה זו מבוססת בעיקרה על הדרך המציאותית בה עומד המת לצאת. משום כך, נטמא רק הפתח הראוי ליציאת הטומאה, וישנה הפרדה בין 'מת שלם' לבין חלקים מן המת המטמאים באוהל - מת שלם מטמא פתח בגודל של ארבע טפחים, ואילו חלקי המת אפילו פתח של טפח רבוע.
כאשר יש כמה פתחים אפשריים ליציאה, יטמא הפתח הפתוח. ואם כולם שווים (פתוחים או סגורים) - נטמאים כולם בטומאה תלויה, עד שיתברר מאיזה פתח מתכננים קרובי המת להוציאו.
בשל אופיה הגמיש, יש הרואים בטומאה זו טומאה מדרבנן בלבד.

(כתב: אביעד שלמה מוריה)