איסור כניסת אדם טמא למקדש, ואיסור אכילת קדשים בטומאה.
אדם טמא שנכנס בטומאתו למקדש, או שאכל כזית מן הקדשים, בין קדשים טהורים ובין קדשים טמאים, במזיד - חייב כרת, ואם התרו בו למלקות - לוקה, ובשוגג מביא קרבן עולה ויורד.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)