אדם או כלי או אוכל שהינו ראשון לטומאה, אף שאינו מטמא את האדם מטמא את הידיים. לפיכך הידים שנגעו בראשון לטומאה נעשות שני לטומאה, ופוסלות תרומה וקודש, ומטמאות משקים לעשותם תחילה. וכן מי שהכניס ידיו לבית המנוגע, ידיו נעשות שני לטומאה. וכן הנוגע בשיעור כביצה מבשר פיגול או נותר או קודש טמא, או שנגע בכתבי הקודש, גזרו בו שייעשו ידיו שני לטומאה.
מי שידיו שניות, צריך נטילה קודם נגיעה בתרומה, וטבילת ידים קודם נגיעה בקודש, וטבילת כל הגוף קודם נגיעה במי חטאת.
עוד תיקנו חכמים נטילת ידים גם לאכילת חולין, ואף ששני לטומאה אינו מטמא חולין, תיקנו נטילה משום סרך תרומה - כדי שיהא רגיל בנטילת ידים לתרומה.
(כתב: הרב אוריאל לוי)