גולל היא אבן גדולה, בדרך כלל עגולה, שהיו משתמשים בה לסתום את פתחן של מערות קבורה בימי הבית השני. האבן היתה כבדה, ונתמכה על ידי מסילות אבן או אבן משען הנקראת 'דופק'.
טומאת הגולל נובעת מטומאת האוהל הנמצאת בקבר ומנסה לצאת דרך פתחו.  הגולל, בהיותו סותם את הפתח, נטמא בטומאה זו ומעביר אותה דרך מגע ודרך אהל.
התנאים חולקים האם ישנה גם טומאת משא בגולל.