כל עבודת כוכבים היא אב הטומאה מדברי סופרים, ודינה כשרץ. לפיכך מטמאת אדם וכלים במגע, ומטמאת כלי חרס באוויר, ואינה מטמאת במשא.
עבודה זרה שיעורה בכזית (כבטומאת מת), ודוקא שלימה, אבל אבר ממנה אפילו הוא גדול אינו מטמא. עבודת כוכבים שביטלה עובד כוכבים, נטהרת מלטמא. אבל עבודה זרה שעבדה ישראל, אי אפשר לבטלה.
משמשי עבודה זרה מטמאים כעבודה זרה ואפילו שבורים. תקרובת עבודה זרה דינה כנבילה, לפיכך מטמאת בכזית גם במשא. לפיכך יין שניסכו ממנו לעבודה זרה, מטמא בכזית גם במשא, אבל סתם יינם אינו אלא ראשון לטומאה, ומטמא ברביעית.
(כתב: הרב אוריאל לוי)