אורים ותומים הוא מושג עלום המופיע בתורה בעניין החושן, ונאמרו במהותם פירושים שונים. ויש שביארו שהכוונה לאבני החושן המאירות, אשר באמצעותן מקבלים מענה לשאלות בענייני כלל ישראל.

שתים עשרה אבני החושן שעליהן שמות השבטים ושמות האבות, אשר הכילו את כל אותיות ה – א"ב. באמצעותן היו מלכים ומנהיגים בישראל, מפנים שאלות בענייני כלל ישראל, בפני הכהן הגדול, וזה שאל ונענה משמים באורים ותומים.

מהותם

נאמר בתורה: 'ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים והיו על לב אהרן בבואו לשרת לפני ה'^[1]'. יש מן הראשונים האומר, כי 'האורים והתומים' הם חלק נוסף בחושן, שהיה נתון בין קפלי אריג החושן, והוא כתב שם המפורש^[2]. ויש אומרים, שהאורים והתומים הם אבני החושן עצמן עם השמות הכתובים עליהן^[3]. טעמים שונים נאמרו מדוע נקרא שמם 'אורים ותומים': 'אורים - שמאירין את דבריהם', כלומר, מפרשים את הדבר הסתום. 'תומים – שמשלימין את דבריהן', כלומר, מה שיאמרו – כך יתקיים!^[4] וכשישראל תמימים – היו מכוונים להם את הדרך במלחמה ובקרב^[5].

השאלה והתשובה

כיצד שואלים?

נאמר במינוי יהושע למנהיג: 'ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים לפני ה'^[6]'. נמצא, שמצווה היא לשאול באורים ותומים בעת הצורך^[7].

השואל עומד כשפניו אל אחורי הכהן ופני הכהן כלפי הארון^[8]. ויש אומרים, שפני השואל כלפי הכהן הנשאל זה מול זה^[9], ואילו פני הנשאל כלפי האורים ותומים.

המלך שואל את הכהן באופן ברור, באופן המחייב תשובה חיובית או שלילית, כגון: אעלה למלחמה או לא אעלה?^[10].

השאלה צריכה להיות כדרך אדם המתפלל, לא בקול רם ולא בהרהור הלב. אין שואלים שני דברים בבת אחת, ואם שאל - משיבין לו על הראשון בלבד^[11]. השאלה אינה אלא על ידי מלך או בית הדין או כל מי שהציבור צריך לו^[12].

באשר לנשאל, אין שואלים אלא לכהן גדול, כשהוא לבוש שמונה בגדים^[13]. וכל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ואין שכינה שורה עליו - אין נשאלין בו^[14].

השאלות הנשאלות - עצות בענייני הכלל, גילוי נסתרות, ובאשר לעתיד לקרות, אך אין שואלים בענייני הלכה, כגון דיני ממונות^[15] ודיני איסור והיתר^[16].

סדר מתן התשובה

הכהן מביט בחושן ורואה ברוח הקודש שעליו: 'עלה', או 'לא תעלה'. יש אומרים, שהאותיות בלטו אחת אחרי השנייה מן החושן, וכך ראה הכהן וצירף אותן למלה אחת ברוח הקודש שעליו^[17]. ויש אומרים שהאותיות הצטרפו בחושן עצמו למלה אחת^[18]. בירושלמי מובאת דעה, שהיה הכהן שומע קול האומר את התשובה^[19]. משקיבל הכהן את התשובה משיב לשואל: 'עלה' או 'לא תעלה'^[20]. מצינו שאלה באורים ותומים פעמים רבות בספרי נביאים ראשונים, בתקופת נדודי המשכן בארץ ובימי בית ראשון^[21]. בימי בית שני לא הייתה רוח הקודש שורה על הכהנים, ולפיכך לא היו נשאלים באורים ותומים. עם זאת, עשו את החושן והאבנים, כדי להשלים שמונה בגדים לכהן גדול^[22].

מתי חובה לשאול?

חלוקת הארץ לשבטים טעונה אורים ותומים, שנאמר: על פי הגורל תחלק את הארץ^[23]. כך גם בעת הרחבת העיר ירושלים וקידוש חומותיה לאכילת קרבנות, וכן כשבאים להרחיב את העזרות במקדש, נעשית ההרחבה במעמד מלך ונביא וסנהדרין ואורים ותומים^[24]. כמו כן, כשיוצאים למלחמת רשות בהחלטת מלך וסנהדרין שואלים באורים ותומים^[25]. 'משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים'^[26], ו'משחרב בית המקדש הראשון… בטלו אורים ותומים^[27]' ועתידים לחזור בימות המשיח, ככתוב בעזרא: 'עד עמוד כהן לאורים ותומים'^[28].

מעולם האגדה

שאלה באורים ותומים כיצד?

"עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים, שבתחלה לא נתחלקה אלא לשנים עשר שבטים… ולא נתחלקה אלא באורים ותומים, שנאמר: על פי הגורל, הא כיצד? אלעזר מלובש אורים ותומים, ויהושע וכל ישראל עומדים לפניו. וקלפי של שבטים וקלפי של תחומין מונחין לפניו, והיה מכוין ברוח הקדש ואומר: זבולן עולה - תחום עכו עולה עמו: טרף בקלפי של שבטים - ועלה בידו זבולן. טרף בקלפי של תחומין - ועלה בידו תחום עכו… וכן כל שבט ושבט. ולא כחלוקה של עולם הזה חלוקה של עולם הבא; העולם הזה, אדם יש לו שדה לבן - אין לו שדה פרדס, שדה פרדס - אין לו שדה לבן; לעולם הבא, אין לך כל אחד ואחד שאין לו בהר ובשפלה ובעמק^[29]".

הערות שוליים

(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש)