|
ירך המנורה ירך המנורה הינה בסיס מנורת הזהב במקדש. שבעת קני המנורה יוצאים מתוך קנה מרכזי, הניצב על גבי בסיס, הנקרא בתורה ירך המנורה, ככתוב: "ועשית מנורת זהב טהור... ירכה וקנה גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו"[1]. הירך מהווה משען למנורה כולה ומחוברת למנורה כמקשה אחת. הירך עשויה זהב טהור כשאר חלקי המנורה. צורת הירךצורת הירך אינה מתוארת בתורה באופן מפורט, ומצינו שתי אפשרויות לצורת בסיס המנורה בדברי חז"ל והראשונים: השיטה לפיה לירך המנורה צורת רגלייםאחת האפשרויות העולה מדברי חז"ל היא, שירך המנורה היא בסיס בצורת רגליים, כלומר – חצובה. כך משתמע מדברי הברייתא דמלאכת המשכן[2], בה נאמר: "גופה של מנורה שמונה עשר טפחים: הרגליים והפרח שלושה טפחים"[3], משתמע, לכאורה, שהבסיס הוא מעין חצובה בעלת שלוש רגליים, כשבחלק העליון של החצובה יש פרח, וביחד גובהם שלושה טפחים[4]. כך נראה מתרגומו של רבנו סעדיה גאון: המתרגם: "'ירכה' – רגליה"[5], ובפרשת בהעלותך תרגם – "'ירכה עד פרחה' – אפילו רגליה ופרחיה"[6]. השיטה לפיה לירך המנורה צורת תיבהלעומת האמור, רבים מן הראשונים מסבירים, שהירך עשויה בצורת תיבה חלולה. באשר לצורה המדויקת נאמרו דעות שונות, יש אומרים שהתיבה – מלבנית[7], ויש אומרים שהיא נראית כחצי כדור[8]. לדעת ראשונים אלה יש להסביר את דברי חז"ל, האומרים - "הרגליים והפרח - שלשה טפחים", ופירוש הדברים – מן הרגליים עד הפרח – שלשה טפחים, כלומר, התיבה נמצאת בין שני פריטים אלה. כך למעשה נראה מתרגום אונקלוס, שירך המנורה הוא תיבה, שכן, תירגם - "'ירכה' – שידה", שעניינו מעין קופסה, או ארגז, וכדברי חז"ל - "שידה, תיבה ומגדל"[9], וכן מתרגם יונתן "'ירכה' – בסיס". אף רש"י כותב: "'ירכה' – הוא הרגל של מטה העשוי כמין תיבה, ושלושת הרגליים יוצאים הימנה ולמטה". רש"י מוסיף, שלתיבה יש גם שלוש רגליים הנמצאות בתחתיתה[10]. בעקבותיו הולך הרמ"א[11], ומציין שהירך היא תיבה רחבה, הבאה להזכיר את תיבת נוח. צורת הירך להלכהלענין הלכה מוצאים בראשונים שציירו את בסיס המנורה בצורת חצי כדור ובתחתיתו שלוש רגליים[12]. עוד מצינו בפירוש ר' אברהם בן הרמב"ם הכותב בפירוש הפסוק - "'ירכה' – עגולת התושבת אשר לה, אשר בה רגליה"[13], תיאור המתאים לציור אביו הרמב"ם. יש מן האחרונים האומרים, שהרגליים אינן נראות מבחוץ אלא הן נמצאות במרכז התיבה, כמין חצובה המהווה בסיס חזק ויציב מתחת לקנה המרכזי של המנורה, והתיבה עוטפת את הרגליים סביב. למעשה, צורת הירך אינה מעכבת, וכל צורה כשרה, ובלבד שתעשה את תפקידה להוות בסיס חזק ויציב למנורה. צורת הירך בממצא הארכיאולוגי והמחקרבמימצאים ארכיאולוגיים מתקופת בית שני נראית הירך בצורת תיבה. כך נראית הירך בציור מנורת המקדש שנמצא ברובע ההרודיאני סמוך לכותל המערבי, שם נראית הירך כתיבה משולשת. צורה אחרת נראית בתבליט המנורה המגולפת בשער טיטוס ברומא שם היא נראית בצורת שני משושים המונחים זה על גב זה. צורה דומה של הירך מוצאים בבסיס המנורה שהוטבעה על גבי מטבע שהוציא מתיתיהו אנטיגונוס, אחרון מלכי החשמונאים. קיימים אמנם מימצאים מאוחרים יותר בציורי בתי כנסת עתיקים, אך קשה להביא ראיה מציורים אלה שצוירו שנים רבות לאחר החורבן ואין זו עדות ראיה. גובה הירךכאמור לעיל בדברי חז"ל נאמר, ש"הרגליים והפרח – שלושה טפחים", וכן נפסק להלכה[14]. לפי השיטה שהירך היא תיבה, יש לעשות את הפרח מעל גג התיבה ובמרכזה, כך שהתיבה עצמה פחותה בגובהה משלושה טפחים. לפי הדעה הנזכרת לעיל, שהירך היא חצובה בעלת שלוש רגליים, ניתן לעשות את הפרח בחלק העליון של החצובה, באופן, שהפרח הוא כמין טבעת המחברת את שלושת הרגליים זו לזו. באופן זה גובה רגלי החצובה הוא שלושה טפחים, כשהפרח הוא חלק מהרגליים ולא כדבר נוסף על גביהם. בראי מחשבת ישראלהמנורה כולה אור מצינו במדרש תנחומא (בהעלותך ה) שנרות המנורה עניינם להזכיר את שבעת כוכבי הלכת המאירים בשמים שהם מעשה ה', וכלשון המדרש: "'אל מול פני המנורה' – 'שבעה אלה עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ' - זו המנורה! ומהו: 'שבעה אלה'? - שבעת הנרות! כנגד שבעה כוכבים שמשוטטים בכל הארץ". הנרות בראש קני המנורה מציינים את האור השופע בעולם, לעומתם מציינת ירך המנורה את אור כוכבי הלילה. כך כותב יוסף בן מתיתיהו בקדמוניות היהודים ספר ג; ז, ז: "המנורה היתה עשויה כפתורים ופרחים... כשהיא עולה מירך אחת ומורכבת [הירך] חלקים כמספר המיוחס למזלות ולשמש", כוונתו לירך המנורה כפי שראה במקדש ובשער טיטוס ברומא, שהבסיס מורכב משנים עשר מלבנים. שנים עשר חלקים אלה באים לציין את אור הכוכבים הבוקע מן המזלות השונים שברא ה' בשמים להאיר את עולמו מדי חודש בחודשו. הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
