|
מותר הקטורת מותר הקטורת הוא קטורת שנותרה בסוף השנה מתוך כמות הקטורת השנתית שהוכנה במקדש. מתוך שלש מאות ששים ושמונה המנים של קטורת שהיו מכינים כל שנה במקדש, היתה נשארת כל שנה כמות כלשהי של קטורת שלא הקטירו. קטורת זו נקראת 'מותר הקטורת', ואת יתרת קטורת זו, היה הממונה מצרף לקטורת החדשה שהוכנה מדי חודש ניסן לשנה הבאה. כיצד נוצרה יתרת הקטורת?הלכה היא, שאת קטורת הסמים מכינים פעם בשנה בכמות המספיקה לכל השנה כולה. הממונים על הכנת הקטורת במקדש היו מכינים כל שנה שלש מאות ששים ושמונה מנים של קטורת, שכן, חישוב ימי השנה נעשה לפי שנת החמה הכוללת שלש מאות ששים וחמישה ימים, זאת, בתוספת שלושת המנים שכהן גדול היה חופן מהם ביום הכיפורים[1][./מותר_הקטורת#cite_note-הערה1-1 [1]]. למעשה, מספר ימי השנה, לפי שנת הלבנה, הם שלש מאות חמישים וארבעה ימים, וניתן, לכאורה, להכין מנים של קטורת לימי השנה כמספר הזה[2], ועוד שלש מנים לקטורת של יום הכיפורים – סך הכל שלש מאות חמישים ושבעה מנים בשנה. עם זאת, הכינו במקדש את הקטורת לפי מספר ימי שנת החמה[3], כלומר, תוספת של אחד עשר מנים לכל יום. נמצא שמדי שנה מצטבר עודף של קטורת שלא הוקטרה, הן מן התוספת של אחד עשר יום, והן מיתרת הקטורת שהותיר הכהן הגדול לאחר שמילא מלוא חופניו קטורת לעבודת יום הכיפורים. השימוש במותר הקטורתאת 'מותר הקטורת' – הכמות שנשארה בסוף השנה, היו מצרפים לשלש מאות ששים ושמונה המנים החדשים שנעשו בראש חודש ניסן לשנה החדשה, זאת, לאחר שפדו את הקטורת בכסף. בדרך זו הלכה והצטברה כמות גדולה של קטורת, ולאחר שישים או שבעים שנה הגיעה לכדי חצי מכמות הקטורת השנתית, היינו מאה ושמונים וארבעה מנים. לאור האמור, באותה שנה הכינו בית אבטינס המפטמים את הקטורת רק חצי מכמות הקטורת החדשה, ומשלימים את החצי השני ב'מותר הקטורת' משנים עברו[4]. חילול מותר הקטורתהצירוף של מותר הקטורת לקטורת החדשה נעשה על ידי חילול קדושתה, וכך מובא בגמרא: "מותר הקטורת מה היו עושין בה? - מפרישין ממנה שכר האומנין, ומחללין אותה על מעות האומנין, ונותנין אותה לאומנין בשכרן, וחוזרין ולוקחין אותה מתרומה חדשה"[5]. כלומר, את מותר הקטורת היו נותנים למשפחת בית אבטינס, הממונים על הכנת הקטורת, אך מאחר והקטורת קודש, היו מחללים אותה על מעות שנלקחו מתרומת הלשכה. לאחר החילול, נהיתה הקטורת חול, אזי היו קונים בחזרה את מותר הקטורת ממשפחת בית אבטינס באמצעות שקלים חדשים שנאספו מתרומת מחצית השקל לשנה החדשה, ומצרפים את המותר אל כמות הקטורת החדשה שהוכנה במקדש לשנה הבאה[6]. הערות שוליים(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
