|
מנחת מאפה תנור מנחת מאפה תנור: מנחת נדבה הנאפית בתנור. נאמר בתורה: "וכי תקריב קרבן מנחה מאפה תנור - סולת חלות מצות בלולות בשמן, ורקיקי מצות משוחים בשמן"[1]. מכאן למדו חז"ל, שאדם המתנדב להביא מנחה הנאפית בתנור, צריך להביא מנחה מן המינים הללו, כלומר, החלות מובאות דווקא בבלילה, והרקיקים דווקא במשיחת שמן עליהם[2]. הנכלל במנחההנודר להביא 'מנחת מאפה תנור' חייב להביא דווקא מנחה הנאפית בתנור, ולא מנחה הנאפית באופן אחר, ואף לא בדברים הדומים לתנור, ככופח, או על גבי רעפים או שנאפה ביורות – קערות - של ערביים[3]. יש סוברים, שעליו להביא מחצה חלות ומחצה רקיקין, שכך היא מצות הקרבן, וכך נראה ממשמעו של הפסוק[4]. ויש סוברים, שעליו להביא או חלות או רקיקין ולא את שניהם, משום שהדבר נראה כשני קרבנות[5]. ויש שנראה מדבריהם, שהרשות בידו לעשות כרצונו, משום שהכל הוא קרבן אחד[6]. הדעה המקובלת להלכה היא, שעליו להביא רק אחד מהמינים[7]. מתנות השמן במנחהבניגוד לכל המנחות אשר נעשות בכלי, וטעונות שלוש מתנות שמן – יציקה ראשונית של שמן בכלי, מתנה נוספת לאחר נתינת הסולת למצות בלילה, ועוד מתנה שלישית למצות יציקה, במנחת מאפה תנור יש רק שתי מתנות שמן, שהרי מנחה זו אינה נעשית בכלי, ועל כן לא שייך לתת בה שמן בתחילה[8]. מעולם המחשבה 'מאפה תנור'בחירת המנחה - לפי היכולת של האדם"רוב בני אדם לא היו יכולים להקריב בהמה [מפני היוקר, לפיכך] ציוה להקריב קרבן גם כן ממין העוף, מן הנמצא בארץ ישראל יותר, ומן הנאה והקל למוצאו, והם - תורים ובני יונה. ומי שלא תמצא ידו די העוף [שגם הוא יקר עבורו] יקריב לחם עשוי באי זה מין שיהיה, ממעשה הלחם המפורסם בזמנים ההם; אם מאפה תנור, או מאפה מחבת, או מאפה מרחשת. ומי שיכבד עליו הלחם האפוי - יקריב סולת [בלבד], וזה כולו למי שירצה [להתנדב בנדר ובנדבה]". מורה נבוכים ג, מו. הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
