בליל ט"ז בניסן היו קוצרים איפה שעורים, ומהבהבין אותם על האש בעזרה, וטוחנים, ומנפים עשירית האיפה קמח נקי. ביום ט"ז בניסן היו מכינים מנחת סולת מעשרון זה ולוג שמן, ונותנים עליה קומץ לבונה. הכהן היה בולל ומניף ומגיש את המנחה למזבח, כבכל מנחת סולת. אחר הקרבת המוסף, הכהן נטל קומץ מהמנחה ואת הלבונה, ומקטיר במזבח החיצון. ושיירי המנחה היו נאכלים מצה לזכרי כהונה בעזרה.
(כתב: הרב אוריאל לוי)