|
עבד כנעני עבד כנעני הוא גוי שהוטבל לעבדות, ונאמרו בו דינים מיוחדים בנושאים שונים ובכללם ענייני קרבנות ומצוות שבמקדש. עבד כנעני הוא גוי שנמכר ליהודי לעבדות. לאחר קניינו לאדם מישראל עובר העבד גיור חלקי, הכולל מילה וטבילה, ולאחריהם הוא חייב בכל מצוה בה מחויבת אשה, כלומר, במצוות לא תעשה, וכן במצוות עשה שלא הזמן גרמן. לפיכך דינו בהלכות קדשים כדין אשה[1]. אם העבד משתחרר מעבדותו הוא הופך ליהודי לכל דבר. עבד עברי לעומת זאת, אינו שונה בדיני הקדשים מכל אדם מישראל שאינו עבד. להלן יתבארו דיני עבד כנעני בכלל הקרבנות ובמיוחד בקרבן פסח. עבד כנעני בקדשים - כאשהעבדים כנענים מביאים את כל הקרבנות שמביאה האשה כגון עולה, שלמים, חטאת, אשם וכו'[2]. עוד שווה דינו של העבד לאשה במצות הראיה, וכמו שהאישה פטורה ממצוה זו כך פטור העבד, הן מצד שדיניו שווים לדיני האישה, והן מצד שנאמר: "בבוא כל ישראל להראות את פני האדון ה'"[3]. ודרשו חז"ל: "'בבוא כל ישראל' - להוציא את העבדים"[4]. קרבן פסחמכיון שאין העבד בן חורין לעצמו, הרי שאדוניו אחראי עליו ועל הבאת קרבנותיו, ולכן אדוניו מביא בשבילו קרבן פסח אף שלא מדעתו. גם אם הביא העבד קרבן לעצמו, אינו יוצא אלא בקרבן שהקריב אדוניו[5]. הלכה נוספת הנוגעת לעבד כנעני בקרבן פסח מתייחסת לעבד של שני שותפים: אם השותפים מקפידים, וחוששים שמא העבד יגנוב מהם ויאכל שלא לפי חלוקת השותפות בעבד – יאכל העבד רק אצל אחד מהשותפים. ואם אין השותפים מקפידים על דברים אלו – העבד יאכל מקרבן הפסח היכן שירצה[6]. כמו כן, פעמים שהעבד מעכב את רבו מלשחוט ומלאכול קרבן פסח, זאת במידה שהאדון טרם מל את עבדו[7]. שחיטת עבד כנעניעבד כנעני יכול לשחוט קדשים, וכדברי המשנה: "השחיטה כשרה בזרים בנשים ובעבדים"[8]. אמנם, יש שהחמירו שההיתר לשחוט נוהג רק בעבדים משוחררים, שכן סתם עבדים אינם בחזקת כשרות[9]. גם לאלו הסוברים שעבדים שאינם משוחררים יכולים לשחוט לכתחילה - הרי זה רק אם ידוע לנו שהם מומחים לעניין שחיטה[10]. עבד כנעני - חייב באכילת קרבן פסח בציור נראה עבד כנעני המביא את קרבן הפסח לאחר צלייתו. הלכה היא, שאם העבד מל וטבל הרי חייב באכילת קרבן פסח כדין אשה, והרי הוא מן המנויים על קרבן הפסח על ידי אדוניו כשאר המסובים. הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
