|
עולה קרבן עולה הוא קרבן המוגדר כ'קדש-קדשים', העולה על המזבח כליל לה'. הקרבנות בתחילת ספר ויקרא פותחות בדיני קרבן העולה. קרבן העולה מוקרב בשלמותו כליל על המזבח, ואינו מיועד לאכילת הכהנים, ככתוב: "והקטיר הכהן את הכל המזבחה"[1]. להלן יפורטו כמה מסוגי העולות, אשר יתבארו בערכים נפרדים בפני עצמם. מהלכות קרבן עולהכאמור, קרבן עולה מוקרב כליל לה', זאת, שלא כשאר הקרבנות, שבהם יש חלק המיועד לאכילה לכהנים או לבעלים. להלכה ניתן להביא קרבן עולה מן הצאן או מן הבקר או מן העוף[2]. קרבן עולה מן הבהמה מובא רק מן הזכרים[3]. רוב הקרבנות המוקרבים על המזבח הן עולות. כמו כן, העולות המובאות על המזבח רובן באות כקרבן חובה, עם זאת, יש בין העולות גם עולת נדר ונדבה, כגון, עולת ביכורים ועולת עצים[4]. סוגי העולהעולת היחיד והציבורחלק מהעולות מובאות על ידי אדם יחיד וחלקן מובאות על ידי הציבור, להלן פירוט סוגי העולות, על פי חלוקות שונות: עולות יחיד
עולות ציבורעולות הציבור באות כקרבן במהלך ימי השנה כולה, וכך ברגלים ובמועדים, והם:
עולות הבהמה והעוףקיימת חלוקה בין סוגי העולות דלעיל: העולות באות בדרך כלל מן הבהמה, דהיינו, מן הצאן או מן הבקר, מאידך מיעוט העולות באות מן העוף. עולות בהמה
עולות העוף
עולות הבאות גם מעוף וגם מן הבהמה
עולות הבאות לעשירים – מן הבהמה, ולעניים – מן העוף מן המדרשבזכות קרבן עולה – נבנית ירושלים"'צו את אהרן... זאת תורת העולה': זה שאמר הכתוב: 'הטיבה ברצונך את ציון'... [אימתי]? 'אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל' (תהלים נא). כלומר: אם אין ישראל מקריבין עולה לפני הקדוש ברוך הוא [על המזבח – כבימי בית שני] - אין ציון וירושלים נבנה. לפי שאינן נבנות אלא בזכות קרבן עולה, שהיו ישראל מקריבים לפני הקדוש ברוך הוא. ומאי שנא קרבן עולה יותר מן הקרבנות כולן? - מפני שנקרא 'זבחי צדק', שנאמר (תהלים נא): 'אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל'. אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה: הואיל וכך העולה חביבה עלי, לכך צווה [את] אהרן ובניו שיהיו זהירין בה להקריב אותה לפני" (תנחומא צו, יד). הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
