אדם שנטמא טומאה מהתורה וטבל ועדיין לא העריב שמשו, נעשה טבול יום, והינו שני לטומאה, ופוסל במגעו תרומה וקדשים.
טבול יום שנגע במשקים חולין, לא גזרו בו שיטמאם לעשותם תחילה כפי שגזרו בשאר כל שני לטומאה, לפי שטומאתו קלה, שהרי כבר טבל ונטהר ואינו מחוסר אלא הערב שמש.
היולדת שטבלה והעריב שמשה אחר שבעה לזכר וארבעה עשר לנקבה, אף שמותרת לבעלה, עדיין נחשבת כטבול יום עד אחר ל"ג לזכר וס"ו לנקבה משעה שטבלה, לפיכך מותרת לאכול מעשר שני ואסורה בתרומה.
כהן טמא שטבל ולא העריב שמשו, הינו טבול יום ופסול לעבודה. טבול יום שעבד, עבודתו פסולה וחייב מלקות.
(כתב: הרב אוריאל לוי)