הקב"ה הבטיח לאברהם אבינו את הארץ.

בני ישראל נכנסו לארץ בי' ניסן שנת ב' תפ"ח (2488) לבריאת העולם.

ארבע עשרה שנה, נלחמו בנ"י (מלחמת מצוה) וחלוקת הארץ לשבטים (7+7 שנים), דוד המלך כבש חלק מסוריה , במלחמת יחיד (שלא היתה סכנה, ודוד המלך נלחם מתוך רצון להגדיל את שטחי הממלכה) .

סוריא שנכבשה ע"י דוד, יש בה מחלוקת אם נתקדשה בקדושת ארץ ישראל, וחייבים בה על מצוות התלויות בארץ, או מכיוון שכבש אותה לצורכו, אין בה קדושת הארץ.

מצוות התלויות בארץ: ישנן מצוות שנוהגות רק בארץ, חלקן עם סייגים, כגון יובל, שנוהג רק שכל ישראל על אדמתם, וחלקן תמידיות, כגון: כגון: תרומות, מעשרות, לקט, שכחה, פאה ועוד.

קדשה לִשְׁעָתָהּ: מצוות התלויות בארץ, החלו עם כניסת בני ישראל לארץ, ויש מחלוקת האם זו קדושה שקַדָּשָׁה לִשְׁעָתָהּ, ופסקה עם חורבן הבית הראשון.

כשחזרו ישראל מהגלות בימי עזרא, והקימו את בית המקדש השני, עזרא קידש שוב את הארץ, (וכל מקום שהמשיכו להתיישב בו).

האם קדושה זו שקידש עזרא (והוסיפו עליה אנשי כנסת הגדולה) ממשיכה תמידית (קַדָּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וקַדָּשָׁה לעתיד לבוא), ומה הגבולות של הארץ האם הגבולות שכבש יהושוע בִּן נוּן, או גם מה שכבש דוד המלך.

ולפי הדיון אם קדשה לשעתה, או קדשה גם לעתיד לבוא, נדע מה הגבולות למצוות התלויות בארץ, באילו מקומות הם חלים.

(כתב: בנימין מאיר כהן)