חייב אדם להודות לקב"ה על כל טובה שהקב"ה עושה לנו, מכיוון שאם נודה על כל דבר, לא תהיה לנו היכולת להודות, לא מצד רוב הטובות, ולא מצד אפשריות הזמן, לכן תיקנו חכמים לברך ברכת הגומל רק על ארבעה סוגי טובות, ר"ת "חיים"

חבוש: היה חבוש בבית האסורים (מעצר או כלא) מברך לאחר שמשתחרר.

יסורים: היה חולה ונפל למשכב מברך לאחר שיבריא.

ים:הפליג בים, מברך לאחר חזרתו.

מדבר: מברכים על נסיעה ברכב של 72 דקות (הלוך ושוב ביחד), עדות המזרח מברכים בכל נסיעה, אשכנזים על נסיעה במקום סכנה, וכן על טיסה.

תפילת הדרך: על נסיעה במקום סכנה, מתפלל בצאתו מהעיר תפילת הדרך.

מברך הגומל בשם ומלכות, "הגומל לחייבים טובות, שגמלני כל טוּב".

והציבור עונים לו: "אָמֵן, הָאֵל שֶׁגְּמַלֵּךְ כָּל טוּב הוּא יִגְמְלֵךְ כָּל טוּב סֶלָה".

ומברך בפני ציבור של לפחות עשרה אנשים, ונוהגים לברך ליד ספר התורה.

(כתב: בנימין מאיר כהן)