כינוי לריבית האסורה מדרבנן. אף שמן התורה אין איסור ריבית אלא בהלוואה ורק אם היתה קציצת הריבית בשעת מתן ההלוואה, מכל מקום חכמים אסרו לקחת ריבית באופנים ותנאים נוספים, כגון ריבית שלא נקצצה מראש, ריבית במקח וממכר, ועסקאות שנראה שנעשו בתנאי ריבית או הערמת ריבית, טובות הנאה וריבית דברים. איסורים אלו נקראים: "אבק ריבית" או "ריבית דרבנן".
לדוגמא: אדם שמכר את שדהו ואמר לקונה: "אם עכשיו אתה נותן לי את דמי השדה הריני מוכרה לך באלף זוז, ואם תתן לי את דמי השדה במועד מאוחר יותר יהא עליך לשלם בעדה אלף ומאתיים זוז" - הרי זה אסור משום אבק ריבית, שכן משהחזיק הקונה בשדה נתחייב לשלם, וכיון שאמר לו המוכר אם תשלם לי מיד הריני מוכרה לך באלף זוז, הרי שאלף זוז הם דמי השדה, וכשהקונה מוסיף לשלם מאתיים זוז במועד המאוחר, הרי שהמוכר מקבל שכר בעד המתנת מעותיו.
משום אבק ריבית גם אסור למלווה להשתמש בעבדו של הלווה או לדור בחצרו בחינם, אף על פי שאינם בשימוש הלווה.
גם הלוואת "סאה בסאה" אסורה משום אבק ריבית, כלומר, שמלווה לחברו סאה תבואה וכדומה, תמורת קבלת סאה תבואה לאחר זמן, שהרי אם תתייקר התבואה, יקבל המלווה החזר ששוויו רב יותר ממה שהלווה.
ריבית מאוחרת או ריבית מוקדמת, אף הן אסורות משום אבק ריבית, כגון ששיגר אדם מתנה לחברו קודם שעמד לבקש ממנו הלוואה או לאחר שפרע לו את הלוואתו.
איסור אבק ריבית קיים אפילו אם הלווה אינו נותן למלווה כסף או שווה כסף, אלא רק מהנה או מכבד אותו בדברים עבור ההלוואה, או שמחזיק לו טובה על ידי דיבור.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)