מי שכפוהו למכור דבר מה, ואפילו תלוהו, עד שמכר את הדבר, מכירתו מכירה, ואינו יכול לחזור בו לאחר מכן בטענה שלא נתכוון למכור, משום שעל ידי היסורים, גמר בלבו להקנות, שהרי אין לו הפסד, משום שמקבל תמורה כנגד מה שמכר.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)