זכותו של אדם לומר שאינו מעוניין בתקנה שתקנו חכמים לטובתו.
לדוגמא: חכמים תיקנו שהכנסות האשה מעבודתה ינתנו לבעלה, כנגד זכותה לקבלת מזונות מבעלה; ומכיון שתקנת המזונות היא העיקרית, שהתכוונו חכמים לטובת האשה שהבעל יזון אותה אף אם מעשי ידיה לא יספיקו לה, אלא שתחת המזונות תיקנו שהבעל יזכה במעשי ידיה כדי שלא תהיה איבה ביניהם, משום כך האשה יכולה לומר לבעלה: איני מעוניינת בתקנה שתיקנו חכמים לטובתי, אלא איני ניזונת משלך ואיני נותנת לך את מעשי ידי.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)