"דבר הנדור" - דבר שאיסורו חל עליו על ידי אדם; "דבר האסור" - דבר שאיסורו בא מאליו, מפני שאסרתו תורה.
ממה שנאמר (במדבר ל, ג): "איש כי ידור נדר..."דרשו חכמים: "עד שידור בדבר הנדור ולא בדבר האסור", כלומר שאין דבר נאסר בנדר אלא אם כן התפיסו הנודר בדבר שאיסורו מחמת נדר, כגון שאמר: "דבר זה עלי כקרבן" או "כהקדש", ולא בדבר שאסור מאליו מדין תורה, שאם, למשל, אדם אמר: "יהא דבר זה עלי כבשר חזיר", אין הנדר חל, ואין הדבר נאסר עליו.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)