דבר שהוכן מאליו בשבת, אסור לאוכלו ביום טוב שחל למחרת השבת, וכן דבר שהוכן מאליו ביום טוב, אסור לאוכלו בשבת שחלה למחרת היום טוב.
לדוגמא: ביצה שנולדה ביום טוב שחל למחרת השבת - אפילו מתרנגולת העומדת לאכילה, שאין בה איסור מוקצה - אסור לאוכלה ביום טוב. הסיבה לכך היא, לפי שכל ביצה שנולדה ביום מסויים, כבר הייתה גמורה ומוכנה עשרים וארבע שעות קודם לכן, נמצא אם כן שביצה זו שנולדה ביום טוב, הוכנה בשבת, כלומר שהשבת הכינה את הביצה ליום טוב, ומשום כך אסור לאוכלה ביום טוב.
"הכנה דרבה", נקראת כן, על שם רבה, בעל הלכה זו. ישנן דעות החולקות על רבה וסוברות כי האיסור הוא רק בדבר שהוכן בידיים ולא בדבר שהוכן הכנה טבעית, בידי שמים. הלכה כרבה.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)