מי שנודע לנו ממנו דבר שלא היה ידוע לנו; מכיון שאין אנו ידועים אותו אלא מפיו, נאמן הוא לבטל את ההשלכות הנגרמות כתוצאה מדבריו, על ידי הוספה על דבריו או על ידי שיוכם לעבר.
כגון: אשה שבאה ואמרה: "אשת איש הייתי, ועכשיו גרושה אני", אף על פי שאינה מוציאה את הגט שבו נתגרשה, הרי זו נאמנת להנשא על פי דבריה שהיא גרושה. שכן אלמלא אמרה שהיתה אשת איש, לא היה לנו כל יסוד לאסור עליה להנשא, שהרי לא ידענו שהיתה אשת איש. כיון שהיא "הפה שאסר" - באומרה: "אשת איש הייתי", נאמנת היא לבטל את ההשלכות שנגרמו כתוצאה מדבריה - איסור נישואין - על ידי אמירתה: "ועכשיו גרושה אני", ש"הפה שאסר הוא הפה שהתיר".
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)