הברכה השניה שלאחר קריאת שמע של תפילת ערבית, שנתקנה כנגד התפילה שהתפללו ישראל בעת שעבר ה' לנגוף את מצרים, שהיו מתפללים לה' שיקיים את דברו שלא יתן למשחית לבוא אל בתיהם לנגוף.
בימות החול, ברכת השכיבנו מסתיימת ב"ברוך אתה ה', שומר [את] עמו ישראל לעד", ואילו בשבתות וימים טובים היא מסתיימת ב"ברוך אתה ה', הפורש סוכת שלום עלינו...". בטעם הדבר כתבו הראשונים, לפי שבשבת אין צריכים שמירה, הואיל והשבת שומרת על ישראל.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)