כלים או קרשים או אבנים העומדים בצידי המת קרויים דופק, והכיסוי שעליהם קרוי גולל.
גולל ודופק דינם מדרבנן כאבי אבות הטומאה, ומטמאים אדם וכלים במגע ואוהל ועושים אותם אב הטומאה, ואינם מטמאים במשא.
לרש"י הדין כן אפילו ניטל משם המת, אבל לרמב"ם גולל שפרש מן הקבר טהור.
(כתב: הרב אוריאל לוי)