שָׁנָה ושִׁיֵּר (השאיר).
מונח תלמודי שכוונתו: התנא (במשנה/בברייתא) לא שנה/הזכיר את כל הפרטים, אלא רק אחדים מהם לשם הדוגמא, ואת השאר לא הזכיר.

להרחבה:
הליכות עולם שער שלישי פרק ב: דרך המשנה והברייתא דתני מילי טובא ושייר דתנא לאו כרוכלא הוא דליחשוב וליזיל, ודוקא טפי מחד אבל חד לא משייר כלום ומאי דקתני דוקא קתני וכדפריך בכל מקום דאומר תנא ושייר מאי שייר דהאי שייר, והטעם כיון דטרח תנא למיתני כולהו מילי לא הוה משייר חדא דשיורא דחד מלתא לאו שיורא הוא.