ביטוי תמיהה בתלמוד על מעשה שהובא במשנה שהוא בניגוד להלכה שנשנתה לפניו, ומשמעו: הלא המעשה שבסוף המשנה שמסתבר שהביאוהו כדי לתמוך בהלכה, נראה כסותר אותה.
פעמים שנאמר דין, וכדי לחזקו ולתמכו, מסופר אחריו שנהגו כך אנשים מסויימים, או שנהגו כן במקומות מסויימים. אם מובא מעשה זה, ורואים שאין בו משום חיזוק לדין שהובא, אלא להיפך, הוא מנוגד לדין שנשנה לפניו, מובעת התמיהה: "מעשה לסתור?". על פי רוב משיבים על כך, כי חסר קטע במשנה.