|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
מיכסיא באליה – כבש האליה
"ותו: חטאת יחיד ששחטה לשם עולה תרצה, דחטאת נקבה ועולה זכר. מיכסיא באליה. התינח היכא דאייתי כבשה, אייתי שעירה מאי איכא למימר? אלא בין זכרים לנקבות לאו אדעתייהו דאינשי" (מנחות, ג ע"א).
פירוש: ותו [ועוד], חטאת יחיד ששחטה לשם עולה תרצה, מפני שמעשיה מוכיחים עליה, שהרי החטאת נקבה ועולה היא זכר! ומשיבים: אין הדבר ניכר, כי הכבשה מיכסיא [מכוסה] בחלקה האחורי באליה, ואין רואים בבירור אם היא נקבה אם זכר. ומקשים: התינח היכא דאייתי [זה נוח, מובן, במקום שהביא] לחטאתו כבשה שיש לה אליה, אבל אם אייתי [הביא] שעירה ואין לעיזים אליה, מאי איכא למימר [מה יש לומר]? אלא יש לתרץ באופן אחר: ההבחנה בין זכרים לנקבות לאו אדעתייהו דאינשי [אינה על דעתם של בני אדם], אינם שמים ליבם אליה, ואין הדבר ניכר לכל כאשר הוא משנה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
לריכוז המאמרים שנכתבו על הכבש הקש/י כאן.
המאמר עודכן ומופיע במסכת סוטה (ט ע"ב): " התם מיכסיא באליה". לקריאה לחץ כאן.
|
 |
 |
|
|
טלה – מתוך גלגל המזלות בבית הכנסת בחמת טבריה. בפסיפס האליה ניכרת היטב. |
כבש האליה על פי תחריט מהמאה ה - 19 מקור |
עז - נקבה
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.