סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

חוץ מן הפיל והקוף והקפוד – קיפוד מצוי

 

"כל מיני חיות יפות לחלום חוץ מן הפיל והקוף והקפוד והאמר מר הרואה פיל בחלום פלא נעשה לו לא קשיא הא דמסרג הא דלא מסרג" (ברכות, נז ע"ב). אמר רבי ירמיה בן אלעזר: נתקללה בבל נתקללו שכניה, נתקללה שומרון נתברכו שכניה. נתקללה בבל נתקללו שכניה, דכתיב: ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וכו'" (ברכות, נח ע"א).

פירוש: אמרו: כל מיני חיות יפות לחלום, כשאדם רואה אותם בחלום, חוץ מן הפיל והקוף והקפוד. ושואלים: והאמר מר [והרי אמר החכם] שהרואה פיל בחלום פלא נעשה לו! ומתרצים: לא קשיא [אין זה קשה], הא [זה] שאמר החכם שסימן יפה הוא לו, הרי זה באופן שראהו דמסרג [שהוא חבוש אוכף], הא [זה] ששנינו שראיית פיל אינה סימן יפה, הרי זה באופן דלא מסרג [כשאינו חבוש אוכף] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: קיפוד מצוי         שם באנגלית:  Hedgehog           שם מדעי: Erinaceus concolor

שם נרדף במקורות: אנקה, ילא, קופד         שמות בשפות אחרות: ערבית - קנאפד


נושא מרכזי: לזיהוי הקפוד


זיהוי ה"קיפוד" (1) נתון למחלוקת מפרשים מורכבת אך יתכן שחלקה נובע מחילופי גרסאות. התמונה הולכת ומסתבכת אף יותר כאשר אנחנו מנסים להקביל בין הקפוד ובין שמותיו הנרדפים (על פי חלק מהמפרשים) שהם אנקה וילא. בשמות נרדפים אלו עסקתי מעט במאמר "ועור האנקה והכח והלטאה והחומט".

דוגמה בולטת לבעייתיות בנושא זה היא פירוש רש"י בסוגייתנו: "קפוד - חיה שדומה לקוף ויש לה זנב ארוך ושמה מרטינ"א" (ד"ר משה קטן (2) מזהה אותה כדלק או סמור שהם טורפים קטנים בעלי זנב ארוך). פירוש זה סותר לכאורה את פירושיו לפסוקי המקרא המזכירים את ה"קיפוד". בקללת בבל בישעיהו (יד, כ"ג) נאמר: "ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וכו'". מפרש שם רש"י: "קפוד - הריצו"ן בלע"ז". הריצו"ן הוא קיפוד הנקרא גם בצרפתית בת זמננו בשם Hérisson בדומה לשם הלטיני Erinaceus. ה"קיפוד" מופיע בפסוק נוסף בקללת אדום: "וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו" (ישעיהו, לד י"א). כאן מפרש רש"י: "וקפוד - עוף הפורח בלילה צואיט"א בלע"ז". במצודת ציון: "קאת וקפוד - שמות העופות השוכנים בחרבות". פירושם בפסוק זה מתבקש מאד לאור כך שהוא כולל סדרה של עופות. על פי המלבי"ם (שם) מדובר בשני צמדים של עופות שהראשון בהם מדברי והשני חי במשכונות אדם: "וירשוה קאת וקיפוד - שהם עופות מדבריים, להם יהיה ירושת נחלה: והינשוף והעורב. שמצויים גם בישוב הם לא ירשוה רק ישכנו בה לפעמים דרך עראי, כי שם לא ישכנו בקביעות רק מדבריים".

מוצאים אנו, אם כן, בדברי רש"י שלושה פירושים שונים ל"קיפוד": א. בגמרא בברכות ה"קיפוד" הוא טורף קטן. ב. בישעיהו יד כ"ג הוא קיפוד. ג. בישעיהו לד י"א הוא עוף דורס. הרש"ש בברכות (שם) מוכיח מסתירה זו וממקורות נוספים שאין לגרוס בגמרא "קפוד" אלא "קיפוף". בהמשך דבריו כותב הרש"ש שהקיפוד הוא שרץ אלא שדברים אלו סותרים את המשנה בכלאים שאביא להלן. את הסתירה בין פירושי רש"י בשני הפסוקים בישעיהו מיישב הרב ד. י. וויס (3) בטעות סופר נוספת. לדעתו בקללת אדום במקום ד"ה "וקפוד" צ"ל "וינשוף" כלומר "קפוד" הוא אכן קיפוד והתאור של "עוף הפורח בלילה" מתייחס ל"ינשוף". אכן רש"י בפסוק בויקרא (יא י"ז) מפרש "ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף": "כוס וינשוף - הם צואיטי"ש הצועקים בלילה ויש להם לסתות כאדם. ועוד אחר דומה לו שקורין יב"ן".

בפירוש רש"י בדף נח קיים גם קושי ענייני: "קאת וקפוד - חיות ועופות רעים ומזיקין את השכנים, אבל עי השדה ומטעי כרם שנתקללו בה ערי ישראל הנאה היא לשכנים". על פי שני הזיהויים שרש"י מציע בישעיהו לא ברור מהו הנזק הנגרם לשכני בבל שהרי שני מיני בעלי חיים אלו נחשבים מועילים משום שהם משמידים מזיקים. הקיפודים טורפים חרקים, עקרבים ונחשים ואילו עופות דורסים ניזונים בעיקר ממכרסמים. לעומת זאת הצעתו בדף נז שה"קיפוד" הוא טורף קטן ששמו בלע"ז מרטינ"א עשוייה להתאים להמשך דבריו לגבי קללת "שכני בבל". בחולין (נב ע"ב) הוא מביא "יש אומרים" המזהים בלע"ז זה את הנמייה שלגביה הוא כתב: "משום ריחשא - שלא יכנס בו שרץ, כגון נמייה וחולדה שממיתים את התרנגולים" (שבת, קמו ע"ב). ייתכן, אם כן, שרש"י בסוגייתנו לשיטתו בפירוש קללת "שכני בבל" ונדחק לזהות את ה"קיפוד" כטורף העלול להזיק למשק האדם ידי טריפת בעלי חיים קטנים כדוגמת התרנגולות. נקודה שאינה ברורה בפירושו היא דבריו בד"ה "חוץ מן הפיל והקוף והקפוד" שם פירש "שמשונין במראיהן". אמנם ניתן להתייחס לקפוד ולדורס לילה כמשונים אך הטורפים הקטנים דוגמת הנמייה אינם משונים(4).

סתירה נוספת קיימת בפירוש הרד"ק (ישעיהו, לד י"א): "וקפוד - הוא הנקרא קנאפ"ד בערבי בלע"ז טרטוג"א". מחד גיסא "קנאפ"ד" בערבית הוא הקיפוד אולם טרטוג"א הוא ככל הנראה צב (Tartaruga בצרפתית ו – Tortuga בספרדית). ייתכן והרד"ק הסתמך על מקורות שונים ואת השם הערבי תירגם על פי אבן ג'נאח והשם בלע"ז שהגיע ממקור אחר השתבש. בהערה של רבי אליהו בן אשר הלוי על הרד"ק הוא כותב: "והיא נמצאת תמיד במקום המים". ניתן להניח שהמקור להצעה זו הוא הפסוק "ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וכו'" אלא שהקיפוד והצב אינם קשורים בהכרח לנופי מים. 

רמזים לזהות ה"קיפוד" נוכל לשאוב משתי משניות: 

א. בכלאים (פ"ח מ"ה) מצאנו: "הפרוטיות אסורות והרמך מותר ואדני השדה חיה רבי יוסי אומר מטמאות באהל כאדם הקופד וחולדת הסניים חיה". מפרש הריבמ"ץ: "הקופר – ריצו". הרמב"ם בפיהמ"ש: "והקופד - "אלקנפד'". באופן מפורש ומפורט מפרש הרא"ש (וכך גם רע"ב): "הקופד - למורש קיפוד תרגום קופדא, והוא שרץ שגופו מלא קוצים וכשיגע אדם בו יכפול עצמו ומכניס ידיו ורגליו בבטנו ויעשה ככדור והקוצים בולטין ממנו מכל צד ובלע"ז נקרא ארצו"ן". מעטים הם התיאורים המדוייקים כל כך, שניתן למצוא בדברי הראשונים, שאינם מותירים מקום לספק לגבי זהות בעל החיים. בסרטון כאן ניתן לראות באופן חי את הסבר הרא"ש (הסרטון צולם לפני שנים רבות, בשיטות פרימיטיביות, אך אני מקווה שהוא מצליח לבטא את התנהגות הקיפוד).
ב. "אין חמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו ולא בזוג אף על פי שהוא פקוק ... ולא פרה בעור הקופר ולא ברצועה שבין קרניה וכו'" (שבת, פ"ה מ"ד). מפרש הרמב"ם: "ועור הקופד - עור קפוד קושרין על דדיה כדי שלא יינקנה השרץ כשתישן בלילה, שאם יבוא לינק ידקרוהו קוצי הקפוד ויברח מהם וכו'". בדקדוקי סופרים ובערוך הגירסה היא קופד.

 

 
תמונה 1. קיפוד מצוי          
צילם:  Nevit Dilmen

 
  תמונה 2. קיפוד מצוי - ניתן לראות היטב את מבנה כפותיו
צילם:  Max Korostischeveski

  


(1) במאמר זה נבחין בין ה"קיפוד" כפי שהוא מוזכר במקורות, שזיהויו נתון למחלוקת, לבין בעל החיים הנקרא בעברית קיפוד בעזרת סימון במרכאות.
(2) ב"אוצר לעזי רש"י".
(3) "אוצרות ירושלים" – מאסף וקובץ רבני, חלק מ"ט 1969-1970 (עמ' תשפ"ג).
(4) יש להעיר שאת ד"ה "קאת וקפוד" המופיע בגמרא שלפנינו יש לתקן ל"מורש קפד" כדברי הפסוק שהגמרא מצטטת. המילים "קאת וקפוד" הועתקו מהפסוק השני המופיע בפרק זה בישעיהו ("וירשוה קאת וקפוד").



 

רשימת מקורות:

מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 81-82). 

 

 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר