טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

והרי פרעוש דפרה ורבה – פרעוש האדם

"שאר שקצים כו'. הא הורגן חייב, מאן תנא? אמר רבי ירמיה: רבי אליעזר היא, דתניא, רבי אליעזר אומר: ההורג כינה בשבת כהורג גמל בשבת ... והרי פרעוש דפרה ורבה. ותניא: הצד פרעוש בשבת, רבי אליעזר מחייב ורבי יהושע פוטר? אמר רב אשי: צידה אהריגה קרמית? עד כאן לא פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע, אלא דמר סבר: דבר שאין במינו ניצוד חייב, ומר סבר: פטור. אבל לענין הריגה אפילו רבי יהושע מודה" (שבת, קז ע"ב).

פירוש: ועוד שנינו במשנה כי שְׁאָר שְׁקָצִים הצד אותן פטור. ומדייקים: הָא [הרי] אם הוֹרְגָן חַיָּיב. ושואלים: מַאן [מיהו] התַּנָּא הסבור כן? אָמַר ר' יִרְמְיָה: הלכה זו שיטת ר' אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּתַנְיָא [שכן שנינו בברייתא], ר' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַהוֹרֵג כִּינָּה בַּשַּׁבָּת כְּהוֹרֵג גָּמָל בַּשַּׁבָּת. נמצא שהוא החכם הסבור שחייבים על הריגת כל בעל חיים ... עוד הקשה: וַהֲרֵי פַּרְעוֹשׁ שלדעת הכל הוא פָּרָה וְרַבָּה, וְתַנְיָא [ושנויה ברייתא]: הַצָּד פַּרְעוֹשׁ בַּשַּׁבָּת, ר' אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב וְר' יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר! אָמַר רַב אַשִׁי: וכי מענין צֵידָה על ענין הֲרִיגָה קָרָמֵית [אתה משליך, מקשה]?! עַד כָּאן לֹא שמענו כי פְּלִיגִי [נחלקו] ר' אֱלִיעֶזֶר וְר' יְהוֹשֻׁעַ, אֶלָּא דְּמָר סָבַר [שחכם זה, ר' אליעזר, סבור] דָּבָר שֶׁאֵין בְּמִינוֹ נִיצּוֹד, שאין רגילים לצוד ממין זה חַיָּיב בכל זאת על צידתו, וּמָר סָבַר [וחכם זה, ר' יהושע, סבור]: פָּטוּר. אֲבָל לְעִנְיַן הֲרִיגָה אֲפִילּוּ ר' יְהוֹשֻׁעַ מוֹדֶה שחייב (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ)


שם עברי: פרעוש האדם   שם באנגלית:   Human Flea   שם מדעי: : Pulex irritans


נושא מרכזי: מהו הפרעוש?


זיהויו של הפרעוש זהה בכל המקורות החל מתרגום השבעים ועד ימינו. הפרעושים הם סדרת חרקים (בניגוד לקרציה שאיננה חרק) המונה יותר מ – 2,200 מינים שמהם יש בישראל כ – 40 מינים. הפרעושים הם חרקים חסרי כנפיים בעלי גפי פה המותאמות לנקב את עור הפונדקאי ולמצוץ את דמו. הם טפילים חיצוניים הניזונים בעיקר מדם יונקים כולל האדם ומעופות. אחת מתכונותיו הבולטות של הפרעוש היא יכולת הניתור שלו דבר המתאפשר בזכות רגליו האחוריות הארוכות. פרעוש מסוגל לנתר למרחק העולה על פי 100 מאורך גופו. יכולת הניתור מפצה את הפרעוש על העדר הכנפיים. באופן זה הוא מסוגל לעבור מפונדקאי לפונדקאי או לעבור מהקרקע אל פונדקאי העובר בסביבתו. יכולת הניתור היוותה אחד מסימני הזיהוי של הפרעושים לפחות על פי שיטת ר"ת בתוס' (שבת, יב ע"א ד"ה שמא יהרוג): "... לכך נראה לר"ת דשחורה הקופצת היא פרעוש וחייב עליה לכ"ע וכו'".

כפי שמקובל בימינו גם במקרא היה הפרעוש סמל ליצור נחות ביותר. כאשר דוד רצה לשכנע את שאול להמנע ממרדף אחריו דימה את עצמו לכלב מת ואף לפרעוש: "אחרי מי יצא מלך ישראל אחרי מי אתה רודף אחרי כלב מת אחרי פרעש אחד" (שמואל א, כד י"ד)". מעניינים הם דברי בעל "מצודות דוד": ... הלא אין זה כבודך שמלך ישראל ירדוף אחר ההדיוט שנחשב למולך ככלב מת, וכפרעוש הקופץ ממקום למקום". בפירוש זה יש התייחסות לכושר הניתור של הפרעוש. בהמשך חוזר דוד על טיעון זה פעם נוספת: " ... כי יצא מלך ישראל לבקש את פרעש אחד כאשר ירדוף הקרא בהרים" (שמואל א', כו כ').

מסוגייתנו ניתן ללמוד על שני מאפיינים של הפרעוש. ראשית אנו לומדים על כך שהוא "פרה ורבה" בשונה מהכינים ש"אינם פרים ורבים" (עיין במאמר "מקרני ראמים עד ביצי כינים"). הנקבה מטילה במהלך חייה כ – 300-400 ביצים. בדרך כלל מתבצעת ההטלה בסדקים במשכנות הפונדקאי ולעיתים בין שערותיו. בניגוד לביצי הכינים הרי שביצי הפרעושים אינן דבוקות לשיער והן נושרות לקרקע. קצב דגירת הביצים והתפתחות הזחלים תלויים בטמפרטורה. הביצים בוקעות החל מיומיים-שלושה ועד שבועיים לאחר ההטלה. התפתחות הזחלים נמשכת בדרך כלל 9-15 יום אך בטמפרטורות נמוכות היא נמשכת יותר מששה חודשים. הזחלים ניזונים מחומרי פסולת אורגניים, המצטברים במשכנו של הפונדקאי, כמו שערותיו, קשקשי עור שנשרו ממנו או מצואה. ההתגלמות מתבצעת בתוך פקעת קורי משי שהזחל טווה. לקורים אלו נדבקים גרגירי חול המסווים את הפקעת. אורך חיי הפרעושים כ – 4 חודשים דבר המשתנה בהתאם לטמפרטורה.

נקודה שניה העולה מתוך הסוגיה היא שהפרעושים אינם ניצודים משום שאין בהם שימוש ובוודאי שלא לאכילה. האוכל פרעוש או יתוש נחשב כמומר להכעיס. מפרש רש"י (הוריות, י"א ע"א): "אכל פרעוש או יתוש הרי זה מומר - דהכא ודאי להכעיס קא עביד דלאו מידי דבר מיכל הוא וכו'". אכן אין מה לאכול בחרקים אלו ומכאן גם מובן מדוע ערכם כה נמוך והם מהווים סמל לשפלות. למוניטין הגרוע של הפרעושים חברו כמה גורמים נוספים. הם גורמים לגירויים בעור ולבני אדם רגישים נגרמות תגובות אלרגיות חזקות. עיקר ניזקם הוא בהעברת מחלות מסוכנות. מגפות הדבר שקטלו מיליוני בני אדם באירופה ובאסיה במאה ה – 14 נגרמו כפי הנראה כתוצאה ממעבר גורם המחלה מחולדות בר לחולדות בית על ידי פרעוש הדבר. מחלה זו גרמה בשנת 1894 למותם של כ – 100,000 איש בערי הנמל הונג – קונג וקנטון בסין. הפרעושים חשודים גם כמפיצי טיפוס הבהרות האנדמי. 

פרעוש – צילום במיקרוסקופ אלקטרוני סורק - הצבעים בצילום מלאכותיים
צילום: Centers for Disease Control and Prevention (CDC) / Janice Carr
 

על היתוש ראה בפורטל הדף היומי "כפתו לפני ארי פטור לפני יתושין חייב"
 

מקורות עיקריים:

מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 206-207).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 3 (עמ' 209-210).

לעיון נוסף:

ערך פרעושים בויקיפדיה
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.