אוצרות הדף היומי
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"

פתיחה למסכת פסחים
הקרבת קרבן פסח בזמן הזה

פסחים ב ע"א

היה זה לאחר 'הצהרת בלפור' הידועה על נתינת זכות ליהודים לישוב ארץ ישראל, כאשר הגה"ק רבי שמעון סופר מערלוי בעל התעוררות תשובה, פנה אל ידיד נעוריו מרן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד מרא דארעא דישראל, לבקשו שיחד עם גדולי ירושלים יפעלו על הממשלה בענין הקרבת קרבן פסח בזמן הזה.

וכלשונו, "הנה בחסד עליון אשר נתן קצת חירות ... ונתן כבוד לישראל וממשלה בארצנו הק' להתנהג הכל עפ"י התורה והמצוה, אולי הגיע עת דודים באתערותא דלמטה לתת לנו חן להרשות לנו לבנות מזבח להקריב עליו קרבנות, כאשר היה בתחילת בית שני".

והוא מוסיף שאם כל חכמי ישראל יבקשו זאת מהממשלה, 'בלי ספק יסכימו לזה'.

אמנם מרן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד במכתב תשובתו, הבהיר לרב מערלוי, כי הדבר לא מציאותי לפי הסתת הערבים כנגד כל מחשבה שהיא על עליה להר הבית.

עם זאת, הגה"ק מערלוי, בכמיהתו הרבה לציון וירושלים ובנוסף לכך היותו מפורסם בדקדוקיו בהלכה ביותר, והיה מחמיר על עצמו בהנהגותיו שיהיו עפ"י כל השיטות, הוסיף להשתדל אודות הקרבת קרבן פסח, ובשנת תרצ"ד פנה לבן אחיו רבי אברהם חיים דוד שרייבר ז"ל מדרוהביטש – נשיא כולל גאליציה בא"י שיראה לפעול אצל השלטונות לקבלת רשיון להקריב קרבנות ב'הר הבית'.

נשיא הכולל שלח את בנו ר' משה שרייבר ז"ל לשאול את כקש"ת הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע כדת מה לעשות. ר' משה נסע לבעלזא ונכנס לקודש פנימה ומסר את שאלת דודו הק'. הרה"ק מבעלזא אמר לו שיצא לביהמ"ד ויעיין בס' שו"ת 'שאלת דוד' מהגאון הגדול המפורסם רבי דוד קארלינער (פרידמן) זצ"ל שהוא דן בענין זה וימסור לו מה דעתו. הלה יצא לביהמ"ד, עיין בס' הנ"ל וראה שהוא אוסר להקריב קרבנות בזמן הזה, נכנס שוב לקודש פנימה ואמר את דברו, הפטיר הרה"ק מבעלזא, 'אם כך, אין להקריב'.

מעניין לציין שלענין הקרבת קרבן פסח בזמנינו יש השלכה מעניינת לגבי ההנהגה היכן לדור בארץ ישראל, כדלהלן.

מפורסמים המה דברי מרן החתם סופר (בשו"ת חלק יו"ד סי' רל"ד), אודות העדיפות במצוות ישוב ארץ ישראל לדור בעיר הקודש ירושלים ת"ו ולא בשאר הערים שבארץ ישראל, וכלשון המשנה 'הכל מעלין לירושלים' שמעלת קדושתה גבוהה מכל הערים. החתם סופר דן בתנאים והאמוראים שהעדיפו לדור בציפורי והסנהדרין שישבו ביבנה וכו', ומיישב שאולי היו גזירות ושמד. וכמו"כ הבית יוסף והאריז"ל שדרו בצפת ולא בירושלים עיר מעוז לנו, יכול להיות שמעיקרא התיישבו בין תלמידי חכמים ומקום תורה. כן אי אפשר לדון בין חכם לחברו שאין אחד יודע מטמוניות של חברו, ראה שם. [בהספד מרן החתם סופר על הרוגי 'רעש – צפת' בשנת תקצ"ז (נדפס בס' דרשות החת"ס עמ' 780) מעלה סיבה נוספת לחורבן צפת, מעבר לאלו של בעל 'פאת השלחן': א. שכבר ניבאו חז"ל על הגליל שיחרב. ב. על שנאת חינם בין ספרדים פרושים וחסידים. והחתם סופר מוסיף סיבה נוספת ל'רעש' שבצפת - עקב קנאת ירושלים שעזבוה חריבה ובו בזמן ש'ירושלים נשכחה לגמרי והורד מכבוד ובמקום שגם בזמן הזזה מצוה לעלות לרגל לירושלים'. והעדיפו לגור בערי הגליל ליד קברי הצדיקים, עיי"ש באורך].

נכדו, רבינו בעל 'התעוררות תשובה' מביא לשיטתו טעם נוסף 'ליישב דעת הני רבנים הגאונים הקדושים זצ"ל שדרו בעיר הקודש צפת', וזאת מפני אי רצונם להיכנס בחיוב הקרבת קרבן פסח בזמן הזה לשיטת הרמב"ם שמקריבים אף על פי שאין בית! ואם ידורו בירושלים אז ביום י"ד ניסן בחצות היום יחול עליהם חיוב להקריב קרבן פסח!

אם כי גם אנשי ירושלים הגרים בה פטורים מפסח ראשון ושני, אך הם פטורים מפני האונס שאין המלכות נותנת להקריב קרבנות בזמן הזה. אך אנשי צפת ושאר העיירות אינם נכנסים כלל לחיוב, 'מתחכמים שלא יהיו מעיקרא חל החיוב עליהם' ולא יהיו זקוקים לפטור של 'אונס', אלא לכתחילה הינם 'בדרך רחוקה'.

והעידו משמשיו של מרן הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע, שאם כי דעתו היתה שאין להקריב קרבן פסח בזמנינו, כמבואר בשו"ת 'שאילת דוד' הנ"ל. בכל אופן בביאתו לדור בארץ ישראל ביום ט' שבט תש"ד והגיע לעיה"ק ירושלים ת"ו, הביע את דעתו הק' לדור בתל אביב וזירז את אנשי ביתו שלשבת הבאה כבר ישכירו דירה למענו בתל אביב. כשראה שהענינים יגעים, אמר, שלכל הפחות לחג הפסח תהיה מוכנה עבורו דירה בתל אביב. אחיו הגה"ק מבילגורייא זצוק"ל נימק זאת לפי השערתו שהענין נובע מחששותיו לפוסקים הסוברים שיש חיוב בזמן הזה להקריב קרבן פסח לדרים בירושלים, אי לכך נקט להיות 'בדרך רחוקה' מבלי להיכנס לחיוב זה. משמשיו בקודש העידו שאמר זאת במפורש שחושש לדעת הרב מערלוי זי"ע המנמק טעם זה לאותם רבנים וצדיקים שעלו לארץ ישראל ובכוונה תחילה לא התגוררו בעיה"ק ירושלים ת"ו.

[על פי ומתוך מאמר "הקרבת קרבן פסח בהר הבית בזמן הזה" שנתפרסם בגליון 'תורני' ערב פסח התשס"ט].

(לחלק ב של המאמר)